לא רבים הם האנשים שניחנו ביכולת להעריך את  הקרובים אליהם
וכמובן את האנשים שפחות קרובים אליהם. נדירים המקרים שאדם
מכיר, יודע וחש בגדולתו של האדם שעומד מולו. מי שאומר שידידו
או חברו הם אנשים שגורמים לו להרגיש שמחה בלב ושמבינים אותו
בכל מצב יכל להיות שלאחר זמן מסוים יגיד לגביהם בדיוק ההפך. עם
השנים אנחנו לומדים להכיר את האנשים שאיתם אנו מדברים ומתראים
אך לעולם לא ב 100 אחוזים. מעטים האנשים שבאמת יהיו שם בשבלך,
שיקשיבו, שיבינו ושלא כל תגובה שלהם היא, "יהיה בסדר" לגבי
הבעיות שתשתף בהם אותם. אין הרבה אנשים גם שבכל שיחה איתם יעלה
לך חיוך בלב, אפילו שאתה לא באמת ממש ממש מכיר אותם מחיי היום
יום. כמה אנשים כבר יצא לך להכיר שמתי שדברת איתם הרגשת שהם
מבינים ובאמת משתתפים בהרגשה שלך  לגבי מה שאתה מספר להם?
כנראה שלא הרבה. וגם אם כן, אף אי אפשר להיות בטוחים בקשר לזה.
יש סוג של בני אדם שאוהבים לשמור בלב ויש כאלה שדווקה ירצו
לשתף עם הדילמות, בעיות, עם מחשבות ורגשות שיש להם לגבי נושאים
רבים. אולי הייתי מגדיר את עצמי במצב ביניים אבל ברוב המקרים
ששתפתי אנשים בדברים כאלה לא היתה לי את ההרגשה שאותו אחד הבין
ולא היה שותף תיאורטי לרגש זה למרות שאין לי את הזכות לצפות
ולדרוש זאת.
אז האם אנחחנו מוצאים את אותו אדם? רובנו לא ממש, גם אם זה
נראה ככה.
אני מרגיש שאני מצאתי אדם אחד כזה. לא יודע למה אבל כל פעם
שדיברתי איתך נתת לי את ההרגשה הזאת וזה אחד הדברים הכי מחממי
לב שהרגשתי. גם אם אני טועה ואני מאמין שלא, אז פשוט רציתי
לומר תודה. תודה על שזכיתי להכיר את אחד הבני אדם היותר
איכותיים שיש גם אם את לא מרגישה לגבי עצמך ככה.  תודה.