"אנחנו בחדר שלו עכשיו. זו פעם ראשונה שהגעתי למצב הזה עם
מישהו, פשוט לשכב אחד ליד השני, אחד מעל השני, אחד מתחת לשני,
אינטימיות בגרוש. המוח שלי רץ קדימה. אני טובה? לא טובה? הוא
טוב? לאן זה יתגלגל? אני מפחדת, אני מפחדת שהוא יתאכזב, שאני
אתאכזב, ושכל הציפיה הזו היא בעצם מיותרת. קצת אדישות לא תזיק
לי עכשיו."

"הוא כל כך יפה. זה מדהים. אני מסתכל בציפיה דרוכה, מקווה שהוא
שם לב לסימנים שאני מנסה לשדר. זה חדש לי, הכמיהה הזו. להיות
איתו, לחבק אותו, לנשק אותו.בכל החיים שלי, אף מחשבה בסגנון לא
חלפה בראש שלי. זה פשוט נראה לי לא הגיוני. והנה, אני יושב פה,
לצדו, ואנחנו מדברים. לאפטר שייב שלו יש ריח מתוק. היד שלי
עוברת בעדינות בשיערו השחור, שנח בשלווה על מצחו. אנחנו
מתקרבים. עוד שניה..."

"אוו מיי גאד. מזעזע. גוש השומן המכוער הזה חייבת לנשק אותי.
אותי! מה עשיתי שזה מגיע לי? איכס. אלוהים כמה שאני שונא
NEVER, זה כל כך לא צפוי. הנה היא באה. תזכורת לעצמי - יש
סיכוי סביר שהרבה סיגריות, קצת וודקה והרבה צחצוחי שיניים
יעבירו לי את השאריות מהחוויה הזו."

"נשיקות ראשונות זה תמיד רומנטי, במיוחד כשאתה לבד. אני יושבת
לי בטיילת, ובספסל ממולי יש זוג כל כך חמוד. הרגע יצאו ממסעדה,
בטח בדייט הראשון. הוא שם את היד שלו  מסביב לכתף שלה והם
מצחקקים. כן, בהחלט דייט ראשון.  רואים, זה יקרה עוד שניה. יש
להם את המבט הנוגה הזה בעיניים, אני כמעט שומעת את הקול הזה
במוח שמת מהציפיה לנשיקה הזו. והנה, הם מתקרבים, הקולות בראש
שלהם צורחים "ניצחון", כמה יפה. - "רוני, רוני! בואי כבר, כולם
כבר הלכו!""