בבית משפחתו של המבוקש שופי אבו גוש הטלפון לא מפסיק לצלצל.
תחילה זה היה השב"כ הישראלי על הקו. כפי שנוהג לומר ראש מרחב
רמאללה בשב"כ "מרגע שמופיע שם חדש של מבוקש ברשימה, צריך קודם
כל לעשות טוב טוב חושבים. לפני שמחליטים להכין לו מלכודת
מתוחכמת חבויה בקונדישינר לשיער ושותים למרחב את כל התקציב,
כדאי דבר ראשון להתקשר אליו, אולי הוא בבית". נערה צעירה
בעברית רהוטה מבקשת לשוחח עם שופי. המשפחה כבר מתודרכת. אם
מתקשרים מהצבא, שופי לא בבית.

אח"כ מצלצל שוב הטלפון, על הקו השב"כ הפלסטיני. במסגרת שיתוף
הפעולה עם השב"כ הישראלי, הופיע שמו של שופי גם ברשימות שלהם.
אנשי השב"כ הפלסטיני עברו קורס בסי.איי.אי בארה"ב ועל כן הם
נעזרים במתודולגיית חיפוש מתוחכמת וחדישה ביותר. "עשיתי כוכבית
תנין וארבעים" אומר קולה של נערה צעירה בערבית טהורה "לאן
הגעתי?" מוסיפה בתמימות. "הגעת לבית משפחת אבו-גוש" עונה
המשפחה בהחלטיות, "אה" עונה הצעירה "אז בטח שופי התקשר אלי
והיתה לו ממתינה", "תמתיני" עונה המשפחה והולכת לברר אצל שופי
. "שופי, התקשרת לאיזה בחורה והיית בממתינה?" שואלים. לשופי
ידוע שהדבר היחיד שנמצא עבורו בהמתנה הוא אישור שימוש בלחץ
פיזי מתון בעת טיפול במחבל שמוגדר בבחינת פצצה מתקתקת ע"ש שופי
אבו גוש החתום ע"י אהרון ברק, חתום במעטפה חומה שעליה קשקש
כתוספת שליח בית המשפט "לחוקרים בהצלחה, תנו לו בעיטה באשך
שמאל בשמי" על החתום זכאי השליח המיוחד, "נ.ב. בית"ר אלופה".
שופי עונה שלא. זאת טעות, עונה המשפחה.

"תענה כבר לטלפון, יא פדלאה" צועקת אמו של שופי על שופי. "כל
הטלפונים הם במילא בשבילך". שופי עונה לה שהוא לא יכול כי הוא
מבוקש ואם הם רוצים אז שלא יענו, ממילא, הקוד הסודי שקבע עם
ראש הארגון הוא שראש הארגון יצלצל שלוש פעמים וינתק. "מה עם
פטמה שזיינת ולא פגשת יותר מהכפר השכן?" שואל אחיו של שופי את
שופי הרווק המבוקש. "גם היא הלא מתקשרת ומנתקת". "לא זיינתי
אותה" משקר לו שופי "רק יצאנו לסרט". במסתרי ליבו פוחד שופי
מאחיה הרבים של פטמה יותר מכל רשות בטחונית אחרת.

שופי נוגס בפיתה שאימו הכינה לו, בתוך הפיתה הוא מגלה הודעה של
מפקדו הקורא לו לישיבת צוות דחופה שתתכנס בעוד חצי שעה. הגיע
הזמן שהמפקדה תמצא שיטה להעברת מסרים שלא הורסת לי את ארוחת
העשר, חושב שופי לעצמו ותוך כך יורק לפינת החדר את הביס שנתן
לאיגרת. שופי יוצא מביתו בדרכו לפגישה. שאר חברי החוליה גם הם
אט-אט מתכנסים.

"אני לא מוצא זמן גם ללימודים וגם לפעילות בחמאס" פתח שופי את
הפגישה בתלונה המוכרת. "אין מה לעשות" עונה לו מפקד החוליה "גם
לבן-גוריון היה B.A. עם חרא של ממוצע, לכן בשביל להתקבל לתואר
שני הוא הקים את אוניברסיטת באר-שבע והתיישב בנגב". סטודנט אחר
מהחוג לקולנוע מתלונן שהמתרגל שלו לא מרשה לו לשלב פעילות
בארגון טרור עם מהלך הלימודים הסדיר בכך שלא התיר לו להגיש
כתרגיל את הסרט בו צילם מחבלים מתאבדים לפני משימתם. "אל תדאג"
אומר המפקד "נשיג לך סרט של החיזבאללה לפרויקט סוף שנה".
"תחשוב על זה" הוא מוסיף "אתה תהיה הסטודנט היחיד בכיתה שהסרט
שלו הוקרן במבט".

מחוץ לבית המולה. הימ"מ, היחס"פ, החרל"פ, המשת"פ וסיירת מטכ"ל
רבים מי יפרוץ ראשון לבית ויטהר את החוליה. החרל"פ בטוחים שהם
הכי מתאימים למשימה כי להם יש את הסולם הכי גבוה בצה"ל. המשת"פ
מיד גורסים שלהם יש אמנם סולמות קצרים יותר אבל מתחברים,
היחט"פ נשבעים שמה שלא יהיה הם יבנו אחד ארוך יותר מחבלים.
הימ"מ רגועים. עליהם לא יגברו בגובה. שנים הם מתאמנים על קירות
חלקים במיוחד עבור סוג כזה של מבצע ולכן כל לוחם מצויד בנעליים
עם פקקים דביקים. עובר אורח מקרי שרואה את ההמולה ושומע את
הויכוח מתערב ומציין שהמדובר בבית חד קומתי עם דלת כניסה בגובה
הקרקע.

הרמטכ"ל מגיע לשטח. דבר ראשון הוא בועט ברגלו של אחד החיילים
ומיד רוכן ומניח לו חוסם עורקים. אה, תהיה פה שפלה, חס וחלילה,
כבר יש לו עד שהוא טיפל בפצועים. את הפין שבת פציל של המסוק
הוא שם בכיס ובכך השבית אותו, "מה שלא יהיה אני עוזב פה אחרון"
הוא אומר, "אז תשאירו נקי". יועץ התקשורת ממליץ שבשל חג הט"ו
בשבט הממשמש ובא כדאי להכין לעם ישראל הפתעה מתוקה בדמות מבצע
צבאי של סיירת עם שם של פרי יבש. אגוז חרוב ושקד מתחרות.
מישמיש זוכה. ערוץ 2 זוכה לכיסוי הבלעדי. מייד נופלת החלטה
ששעת הביצוע תהא בשמונה בערב, בתיאום עם תחילת המהדורה.

מספר דקות לשמונה. השקט שלפני הסערה. זרקורי המצלמות מכוונים
לדלת הכניסה. ללוחמים חולקו מבעוד מעוד אפודים הנושאים סיסמאות
פרסום של החברות נותנות החסות. החיילים פורצים את הדלת. הם
נכנסים לחדר. הם מכוונים את נשקם אל המחבלים המופתעים וצועקים
אש, אש, אש. מטעמי בטיחות בוצעה הפריצה הראשונה ביבש. הכח
מתדרך את אנשי החמאס לחזור בדיוק למקומותיהם עבור הפריצה
השנייה. הפסקה לפרסומות.

ראש הממשלה מגיע לשטח. עקב אילוצי הבטחון סוגרת היחידה לאבטחת
אישים את כל האזור ברדיום של שלושים ק"מ ופורקת את כל לוחמי
היחידות המובחרות מנשקם. רה"מ מבקש שלא יהרגו אף אחד כי הוא
הביא את הילדים. עקב כך מקבלים החלטה על הפסקת אש. כמוכן מוסכם
שבסופה תתבצע נסיגה מהגדה בגובה של פריים פחות אחד וחצי אחוז.
יאסר עראפת מתראיין לסי.אן.אן "מאז שפרנקל התחיל להוריד את
הריבית, אני נדפק פעמיים, פעם בכינונה של המדינה הפלסטינית
ופעם בפק"מ".

נכתב ב- 1998