הוא הביט בה, בשכבה שם, מלטפת את גופה. הוא הביט בה מורידה את
שמלתה. הוא ניגש אליה, כדי לתת עזרה. היא פקחה עיניה וחייכה,
אצבעה משחקת בפטמתה. הוא ירד על ברכיו, הרכין את ראשו על ידה.
היא ליטפה את שיערו, מקמרת את גבה בהנאה.
הוא ידע, מה שהיא התעלמה. הוא ראה זאת, בפניה, בידיה, בערוותה.
הוא כבר שמע מה יקרה לה, והיא, כאילו לא מתייחסת, מתענגת,
מתקפלת בתשוקה. ידיה כבר עמוק בתוך תוכה, נעות בתוך הקצב של
עצמה. שפתיו שלו מרפרפות בלשונן של פטמותיה, ראשו מכוון על ידי
ידיה. מתמסרת לעינוג, לשלווה, מתקרב הצל.
במראה על הקיר כבר נראה שהרגע קרב, והיא בשלה, עיניה עצומות,
פיה חרב. ידיה מכוונות את ראשו לבין רגליה, שיפעיל את לשונו גם
על שפתותיה, ואחר חוזרות ללטף את שדיה. מענגת את גופה, לא כמו
קמה משינה, מסכלת דרך חלונה, רק כדי לראות את הציה. מתעוררת
כשהצל כבר מעליה. מאוחר מדי.
ובערבו של יום, כשהשמש ירד, הוא יקרא על קברה פסוקי תהילים.