עוד חלום שנגמר, ואני שוב בו נזכר,
אני זוכר את עצמי, לבד עם כולם.
אל תגידו לי שיש סיבה לחיות,
לא רוצה להיות, סתם משחק של העולם.

עוד כאב לא עובר, ואני לא מתגבר,
אני חושב לעצמי שזה ישאר תמיד.
אל תגידו לי שיש סיבה לחלום,
זה לא קורה היום, זה לא יקרה לי בעתיד.

ואיך אני בוכה בלי דמעות?
מנסה להוציא,
מעביר את השעות, בלשנוא את עצמי.
וחושב, על כל התקופות הרעות,
זה קורה, כשאני בוכה בלי דמעות.

עוד סיוט שנמשך, ואני מרגיש כל כך,
כל כך אבוד בעצמי, בחיים ובמציאות.
אל תגידו שזה שלב שיעבור,
לא רוצה לחזור, ועדיף לי כבר למות.

עוד חלום שחוזר, ואני שוב לא עוזר,
לא לעצמי או לכם, כי אני כבר לא זוכר.
אל תגידו לי למצוא את האמת,
הפסיכולוג כבר מת, ואני אדם אחר.

ואיך אני בוכה בלי דמעות?
מנסה להוציא,
מעביר את השעות, בלשנוא את עצמי.
וחושב, על כל התקופות הרעות,
זה קורה, כשאני בוכה בלי דמעות.