פ. פול / סאני |
בני מהמשרד.
אני הולך, עובר עשרות כלובים, עיניים נוצצות ונביחות מיואשות.
כולם חמודים, באמת, אבל לסאני המסטיף יש לי פינה חמה בלב.
אני נכנס לכלוב שלו והוא מיד לידי, חם גדול וחזק.
"הלו סאני" אני משחרר את הכפתורים במכנסיים אחד אחד.
"היום פעם אחרונה" אני לוחש לתוך קולות המצמוץ והלקיקה. סאני
קשישא, ממחר יהיה לו אדון חדש...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|