תום גרבר / רכבת לילה |
ישבתי לידך על הספסל.
היית כל כך יפה.
היית כל כך מיוחד.
הסתכלת לי בעינים כמו שאף אחד אחר לא הסתכל.
רציתי לנשק אותך.
רציתי להכניס אותך איתי לתיק ולנסוע לעולם שלי ושלך.
לאהוב אותך לנצח. להיות רק שלך.
אבל אז הגיעה הרכבת, וכולם הלכו לעברה.
נעלמת עם ההמון, ואני נשארתי לעמוד כמו יתום.
מחכה ליום שתשוב.
מחכה ליום שתצא מהתיק לתיתן לי נשיקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|