הכל אחרת עכשיו הצבעים מתבהרים
יש אור בקצה השחור בצהוב אין חולי
נוצות מתנשקות בשמיים תכולים
הנעליים בדיוק במידה ורך יותר
ללכת על מדרכות שמעליהן הרוח
מנשפת את הבאות ומעיפה לכל
עבר טבעות עשן של אנשים יפים
מעל כוסות אספרסו זעירות שהקפה
בהן כהה ומתוק כמו השפם של אלברט
איינשטיין שתמיד הרשים אותי יותר
מהתורה.

אלמלא ידעתי שיהיה חם כל כך
לא הייתי בוחרת בשמש להלהיט
את הגלעין של האפרסק הזהוב
שמונח לו באמצע צלחת שהתהדרה
לה באיור של נמר שרצה לטרוף
את הנסיך הקטן שביקש לצייר לו
כבשן כדי לצלות את הזאב שבלע את
סבתא שהייתה בצעירותה מלכת הלבבות
והקפידה על איחור אופנתי לכל מסיבות
התה הפרועות בלונדון אלף תשע מאות
שלושים.

הס ילד הס
צלילי פסנתר רכים
אחרי שתם הכל  
הזמן קפא לרגע
על תמונה רדומה
בצבעי ענבר פראי
של אישה יפה
שאהבה לרקוד
קווינסי ג'ונס
שקסמה לי בילדותי
היתה לי בית
היתה לי למזור
והיתה אהובתו
של הז'ורנליסט ההולנדי
שנהרג בתאונת מטוס
עצמה עיניה
לפני שבועיים
בפעם האחרונה
הבל הבלים
אל אפר תשוב
הס ילד הס
צלילי פסנתר רכים.