הגר קידר / 7) על הגעגוע |
אתה עומד
וצוחק בי,
ובוכה,
ונעלם.
בסופו של כאב,
אתה הולך ומתממש
בצמרמורת הדקה
שמשרטט זכרון שפתייך
על שפתיי.
ובסופו של יום,
אני יודעת
שחלפה עוד שנה,
כי חסרונך מכה בי
במלאות הרגש,
אשר נחקק
בלבי
לעד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|