סימונה כצמן / כל כך מולי |
אפילו כשמאוד התגעגעתי.
לא נגעתי.
לא אמרתי.
רק שתקתי.
חיכיתי לך.
המבט הוא לא אותו מבט.
הבכי הוא לא אותו בכי.
רק השתיקה היא אותה שתיקה.
כמה שהייתי רוצה לגעת בך
כמה שהייתי רוצה להתנפל עלייך
לפגוע ואז לנחם
לנשק
לשב ולומר לך עד כמה שאני אוהבת
פשוט אוהבת
הייתי מסתכלת לך בעיניים
ולא רואה כלום.
אז למה זה כל כך מולי?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|