לבן, בני היקר לי מכל !

מכתב זה נועד לך לא רק כאל מכתב מאבא לבן, אלא כאל אדם מבוגר
לאדם מבוגר.
אני בטוח שיהיה מאוד קשה לך להבין, מה כבר יכולה להיות הסיבה
שאבא שלך האהוב עוזב. ישנם מקרים והם נדירים ביותר שבהם אבות
עוזבים את ילדיהם ובעלים את נשותייהם, אנסה להסביר לך בכמה
משפטים מה קרה לאבא. אבא משה,פשוט מעד וניכשל בעסקים ונישאר
חייב הרבה כסף ואנשים שונים, אני לא רואה שום אפשרות כיצד אהיה
מסוגל לספק את צרכיך המינימליים אם אני נשאר פה בארץ, כי מי
שאני חייב לו כספים לא ירפה ממני, והאפשרות היחידה היא לנסות
להתמודד עם זה היא מבחוץ. כך אני רואה את הדברים וזה עדיין לא
נותן לך תשובה. אין אני עוזב אותך, אין אתה אשם בכלום! אתה
טהור, יקר, חכם, אינטליגנטי ביותר, יפה תואר, בעל קסם אישי רב
ביותר ומתחבב על הבריות, בעיקר אל אנשים מבוגרים שמוקסמים
מהפיקחות שלך. אבא גידל אותך עשר שנים באהבה רבה ביותר, עוד
כשהייתה תינוק ואהבתי לחתל אותך, בכל פעם שהיית משמיעה איזשהו
קול בלילה הייתי מיד לידך ונוצרה בינינו אהבה רבה.
אתה יודע איזו אמא מקסימה יש לך וכמה הרבה היא יכולה להעניק
לך. קח ממנה אהבה כמה שיש לה, כי יש לה המון המון אהבה
כלפייך.

אבא לא עוזב לצמיתות ואני מקווה שיבואו ימים רבים שנוכל ליהנות
אחד מהשני, בינתיים תוכל להיזכר בכוס השוקו החמימה שכל כך
אהבתי לתת לך מוקדם בבוקר, לחבק אותך ולהרגיש את חום גופך ואת
העור הנהדר שלך.
אתה ילד כלבבי ואני חוזר ומזכיר לך, בכל פעם שצעקתי אליך(ועוד
איך) זה היה רק בגלל הצרות שלי, שלך לא היה כל קשר אליהן.

אין אני יודע איך יראה העתיד ואני מקווה שייראה טוב יותר
מההווה הקשה, אולם אני יודע שאתה חזק ונבון ותוכל להתמודד עם
מציאות חדשה. אני כמובן אשמור איתך על קשר ואני בטוח שיהיו לנו
ימים שמחים ומאושרים ביחד.
זכור, בן, כמה חשוב ללמוד וגם לשחק וגם לראות טלביזיה וגם
לקרוא וגם להשתולל וגם לכעוס וגם  לצחוק. אלה החיים האמיתיים
ואתה מלא בשמחה של חיים אלה.

                                                         
באהבה עזה אבא/משה


היום עברו שבע שנים ומאז אבא לא חזר.


אחרי חצי שנה גיליתי את המכתב ובאותו לילה
חתכתי את הורידים בפעם הראשונה