New Stage - Go To Main Page


זה פשוט נשפך...
האותיות מתחברות למלים...
והמלים למשפטים...
ואני לא חושבת...
ופתאום אני מרימה את הראש...
ומגלה דברים שלא הייתי מודעת להם...
הכתיבה הזו...
פתאום מחשבות שלא ידעתי שחשבתי מופיעות על הנייר...
באיזשהו מקום ככה אני לומדת להכיר את עצמי...
זה קצת מפחיד אפילו, הייתי אומרת...
אני לא בטוחה שככה אני רוצה להיות...
אבל כנראה שזו פשוט אני...
זה מוזר, לגלות כמה אדם איננו מכיר את עצמו...
ואני תוהה...
זה נורמאלי?
זה בסדר?
שככה הכתיבה זורמת, והרעיון מתגלה רק בדיעבד?
ואין לי מושג.
ולמי בכלל איכפת מה נורמאלי.
ומי יקבע לי בכלל מה נורמאלי.
כל החיים שלנו קצת מעוותים...
לא?
אז כנראה שטחרי הכל כן, זה בסדר.
הגיוני, לא?

אז זה מה שיצא?
חבל.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/5/03 0:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאמינה בתמימות

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה