לסבתא רבקה ממיכאל.
אמא אמרה לי שזה בסדר לכתוב לך מכתב כי לא ראיתי אותך כבר
שנתיים.
אמא אומרת שהיא יודעת את הכתובת של השמיים ואם אני אכתוב לך את
המכתב הזה את תקבלי אותו ותוכלי לקרוא אותו.
גם צירפתי למכתב הזה שוקולד, אני לא יודע אם יש לכם את זה שם
למעלה או לא אבל בכל מקרה שיהיה לך מתוק.
רציתי לספר לך על אחותי הקטנה שנולדה לפני חודש אבל את בטח
יודעת את זה, אתם שם רואים את כל מה שקורה כאן למטה.
אמא החליטה לקרוא לתינוקת רבקה, ממש כמו השם שלך, אבל היא לא
אומרת לי למה, אני הצעתי לקרוא לה ניצן או עדי אבל היא אומרת
לי שאני אגדל אני כבר אבין.
אבל אני כבר גדול אני מסביר לה, אני כבר בן 8, אני כבר לא
בכיתה א' כמו הילדים הקטנים.
סבתא אני לא יודע אם את תקראי את המכתב הזה אבל אני מקווה שכן
ושתוכלי לכתוב לי בחזרה מלמעלה, למרות שאמא ואבא אומרים לי "לא
לבנות על זה".
אני שונא כשהם אומרים לי מה לעשות, או למה לצפות, הם חושבים
שהם יודעים הכל.
סבתא רציתי גם להגיד לך שסבא זלמן מתגעגע אלייך, אפילו אם הוא
לא אומר את זה בקול רם.
לפעמים, כשאנחנו באים לבקר אותו מאז שעברת לשמיים, הוא נכנס
לחדר מבלי שאף אחד רואה ובוכה, כן סתם ככה הוא בוכה.
אפילו בבריתה של רבקה הוא עשה כאילו הוא שמח אבל אני ראיתי על
הפנים שלו שהוא לא.
אם את יכולה סבתא, אז תשלחי גם לסבא מכתב, סתם להראות לו שאת
בסדר, בבקשה?
טוב אני צריך ללכת עכשיו לשמור על רבקה הקטנה, אמא אומרת שהם
הולכים להזקרה או משהו כזה, היא לא רוצה להגיד לי מה זה.
ביי סבתא.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.