ענת אבישר / יקירי |
בריצוד המסך מול פניך
לא יוקרנו עוד פניי.
נחוש בכוונתן, דאגת
שמילותיי
יחלפו בשריקה
מעל ראשך.
מעתה אתה יכול
לישון שקט,
מנכר את לחיי האדומות
בפינת המדף, מאחורי הספרים
רק
בין חלונות ראשך
אני מהדהדת.
החיים, יקירי,
אינם חדר אטום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|