כל כך שקט פה. מה השעה? טיק טוק טיק טוק, מישהו? לבן, כל כך
לבן, כמו שלג. אולי זה באמת שלג?
למה הם לא נותנים לי לגעת בשלג? אני רוצה לגעת בשלג, שמעת?
תוריד אותי מפה ותן לי לגעת בשלג אני פוקד עליך! אדוני?
אדוני??? חסר טעם, הוא גם ככה לא יקשיב לי. חייב למצוא דרך
לגעת בשלג. השלג כל כך לבן ורך, הם לא יכולים למנוע ממני את
זה, זה האזור שלי, אני שולט פה.
הנה שפן סלעים! אמא תראי תראי, יש שם שפן סלעים אני רוצה ללטף.
זה לא מסוכן, הוא נמצא על השלג, אם אני אפול זה יהיה על השלג
ולא יקרה לי כלום, אמא אני רוצה ללטף את השפן.
אמא אני רעב, תני לי אוכל.
חייב לרדת מכאן לגעת בשלג, אני מוכרח לגעת בשלג.
אמא השפן נתן לי ביס באצבע! פויה שפן!
עוד טיפה ואני מצליח לרדת מכאן ואני אגע בשלג, לא צריך טובות
של אף אחד!
אמא יורד לי דם!
אני מרגיש את הקור... רק עוד טיפה....
אמא כואב לי!
השלג...

(הדלת נפתחת והאחות נכנסת)
אחות: בוא ג'רמי, ארוחת צהריים עכשיו...
ג'רמי: אבל אני משחק בשלג!
אחות: רד מהכסא, עזוב את הקיר ובוא לאכול!