קוקי קרקר / אחי דניאל |
דם מלבי לא מנעת, ואויר מראותי לא רוקנת,
בתמימותך הגדלת לעשות לטובתי, ואת דרורי רצחת.
תודה לך, אחי.
ציפור נפשי קטועת כנף,
קטנה ומצומקת.
הפצע יגליד עם הזמן,
אך כנפיים לא יצמחו,ולעוף לא אוכל עוד.
זה הכול לטובתי, מה? תחשוב שוב.
מי מאיתנו הוא זה ששוכב ליד גופתך הדוממת?
מי מאיתנו שפך דם אחיו?
מי מאיתנו ישלם את המחיר על מעשיו? אני או אתה?
לענות לא תוכל. לא תוכל לעשות עוד שום דבר לטובתי.
תודה לך, אחי דניאל. תודה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|