|
הרבה אנשים כחולים
אך בשבילה אין משמעות לצבעים
היא הולכת תמימה, מחפשת עצמה באפלה
נשמה טהורה ניזונה מן התשוקה מן האהבה
הולכת לעבר העצים החשוכים
מוצאת משמעות לדברים הקטנים
נעלמה הטהורה
נעלמה
חזרה ושוב נראתה
אך הפעם היא זהרה זרחה
התקרבה והצמידה את ידי לחזה
דורשת שהרגיש פעימות ליבה
מתוך האפלה הרימה את מבטה
ולעיניה נגלו כוכבים את אלה שלא תמיד רואים
היא ראתה אותם בהמונים
ואותם עצים חשוכים
כמזון טהור בשבילה, לחיים |
|
|
חוץ מהעובדה
שאני תלוי בה
אפילו כדי ללכת
לשירותים, אני
מחזיק אותה
קצר.
אפרוח ורוד
בינקותו, על
אמא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.