ליבי כמו פצע מדמם
באמצע המדבר
בלי נשמה שתעזור לי
אני נודדת.
הרגש הוא אותו הרגש
הכאב הוא אותו הכאב
הם רק עוטים מסכות יותר כבדות עכשיו
האם אגיע להבנה,לפתרון?
באמצע השמממה האינסופית של העצב?
ליבי עדיין
לא מתאחה.
אולי אמצא לי צל פעם
אולי זה צלי שרודף אותי שנים?
כואב לי כל כך
הוא לא צריך לומר כלום,יש לו פנים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.