דיברתי קודם עם מישהי ואמרתי לה שכבר התחילו לצאת לי שיערות
לבנות... והיא נדהמה... ולא יכול להיות הרי אני רק בן עשרים
ואחת.
בישרתי לה ככה שעכשיו יש לי שיערות לבנות, בשנה הבאה תתחיל
עונת הקמטים, ושנה אחרי זה אני אתחיל להתפורר.
אז היא אמרה לי שהיא רוצה גם להתפורר.
למה לה, היא צעירה שתחכה עוד חמש שנים ואז תיגש ותתחיל עם
הטפסים הארורים שצריך למלא.
יש בדפי זהב את המרכז להתפוררות שמה מביאים לך טפסים ואתה צריך
לשבת שמה שנה רק כדי לחתום על כולם ולקרוא איך התהליכים
עובדים
שאלות מנוסחות היטב ומתומצתות הכי טוב שאפשר כדי למנוע חיכוך
של רגל ברגל.
שאלות כמו מאיפה אתה איפה נולדת בן כמה אתה אם אתה עולה כמה
שנים אתה בארץ מה אתה הכי אוהב לאכול מה את שונא לאכול
איפה אתה הכי אוהב לבלות... האם אתה אוהב לונה פארקים או דווקא
מקומות שקטים... מה שמך איך אנשים מכנים אותך... באיזה שם ואיך
הורייך מכנים אותך.
אם ישנם אפוטרופוסים מחוץ להורים... אם ההורים מתו ישנה אפשרות
לחסום גישה של הטפסים לאחר או בזמן ההתפוררות.
שאלות כמו של האם בכית על הכלב שלך שנדרס או הסנאי שלך
או אימא שלך שחטפה מכות מאבא או שנאנסה ע"י השכן...
האם גרת במקום אחר קודם לזה שעכשיו, האם אתה גר בכלל איפה שהו
כעת, האם אתה מקבל מזונות, או מ-זונות, האם יש לך תמונות בחדר
שמפחידות אנשים שונים שנכנסים לחדרך... או האם אתה אוהב לאכול
אפונה וגזר. ו/או בנפרד, האם כשאתה נושם אתה חושב על זונות
בובות או דינוזאורים. חשוב לציין את מס' תעודת הזהות בראש כל
דף שאלות, אם אין תעודה מזהה
תבחר חמש ספרות אמור את כולם בראש חמש פעמים ואז תשכח אותם ואז
הבט לאחור לאחד ממלאי הטפסים ותשאל את גילו, אם הוא עונה תשאל
את אחד ממדריכי המרכז את גילו, תוסיף את האות אס באנגלית
ותספור עד עשר
אם אתה זוכר את שלושת המספרים האי זוגיים הראשונים שחשבת עליהם
אם היו אי זוגיים תרשום אותם בראש הדף אם לא הבנת
תרשום ארבע פעמים אפס בראש הדף ואת השנה ואם אתה לא יודע את
השנה או אם אתה לא חובב מספרים תכתוב שלוש ספרות בין אפס לתשע
כמובן.
אין זה משנה בעיקרון מספר תעודת הזהות שלך אלא לדעת אם אתה
מבין שאלות מבלבלות ומתומצתות היטב.
ניתן להוסיף כי לאחר מילוי התפסים את חוזר לביתך וממשיך בחייך
היומיומיים ושוכח לגמרי את המרכז להתפוררות הזה.. לאחר שנתיים
אתה מתחיל לחוות אירועים מוזרים ומזוויעים במיוחד אתה מאבד
אוזן, פינך משתלשל במורד הרחוב.. אישתך מאבדת את שפיותה, אתה
רוצח אותה עם איזמל ובוכה וכאשר אתה מתחיל להזיל דמעה עינייך
מתעוותות ונוזלות ונמסות, אתה מגרד כי עוקצים אותך יתושים ואתה
מתחיל לקלף כמו גזע עץ רקוב את עורך ומגלה מהר מאוד שאתה
מרקיב... אבל אתה לא מרגיש את זה..
אתה מתפורר תוך כדי חיים יומיומיים שלך...
ואז אני אומר לה... את רואה מה קורה לי? למה לך את עוד צעירה
תחכי שהטבע יעשה זאת במקומך... נכון לוקח לו יותר זמן וכשאת
מתפוררת את כבר לא מרגישה את זה כי את כבר מתה...
אז מה עדיף... להתפורר בעודך בחיים ללא מחלות וללא דלקות
פרקים?
ללא התקפי לב וללא סרטן איך אפשר להתקיים ללא המחלות המאפשרות
לך לדעת האם אתה בחיים או לא...
אחרי שמלאת את הטפסים את נקראת 'ממלאת-הטפסים'. ועד שאת לא
מתפורר עד שכל פרורייך התפזרו את עדייך תהיי בחיים וגם אחרי
שתתפוררי
את תרגישי בכול... אתה לא תוכלי להזיז כלום אבל להרגיש את
האברייך המפוזרים והמפורירים בכול עבר כן. לעולם לא תוכלי
לישון את מנוחת המתים תשארי ככה נישאת ברוח בסלעים בחולות
במדבריות לעולמים... כשיהיה חם את תרגישי חום גם אם ישפכו מים
חמים לדשא כאשר כמה מפירורייך שוכנים ונותנים לשורש אחד או
שניים להתפתח ואת מרגישה לעיתים קרובות חיכוכים... ומכאן נובעת
ההנאה... כל פירור מגופך יכיל הורמון גירוי... שבסופו של דבר
את לא מפסיקה לבכות...
כי איך לך את האיזור שמגרה בבני אדם את ההורמון הבן יצרי שנותן
לך את האפשרות לקבל אורגזמה... את לעולם תהיי במצב של כמעט אבל
לא...
לא תוכלי להפסיק לבכות...
הים יהיה מטבע הגורל היחיד...כי רק עמוק עמוק בתוכו תוכלי
לראות את ה"אני" האמיתי שלך.


.