הקדמה

יום אחד התעוררו האלים. הם יצאו מארמונותיהם וראו כי חיים הם
בעולם נפלא הקרוי אליאור. אוויר עולמם היה מלא בשומרי אליאור.
תפקידם היה לאזן את הטוב ואת הרע בעולם. שמיי אליאור היו מלאים
בארמונות - כוכבים, שם התגוררו פיות הכוכב. כל פיה בקעה מביצה,
מילאה שלוש משאלות ליצור שעבורו נולדה, ואז יצרה כוכב משלה בה
תחיה ותאיר על העולם עד סוף ימיו.
האלים יצרו עולם משני שקראו לו תל-נאר. הם מלאו אותו ביצורים
שונים, כל אל ביצורים שאהב. כך אל הים יצר בנות הים, אלת האדמה
יחד עם אל השמיים - דריאדות, רוחות העצים, ועוד הרבה אחרים.
האדם היה היצירה האחרונה והמשותפת של כל האלים יחד. הוא נבחר
לייצג את האלים ולמלוך בתל-נאר.
אלה אחת היתה יוצאת דופן. שמה היה פליס ומקורה היה בבני אדם.
היא הצילה את אליאור ממלחמה ארוכה וקשה ועל כך זכתה באל-תמותה.
היא גם קיבלה את הארץ המיוחדת ביותר בתל-נאר והכי קרובה לארצם
של האלים - ארץ החלומות.
פליס לא זכתה לאושר תמידי. היא התאהבה בבן תמותה ונולדו להם
שבעה ילדים. אך כל אחד מהם היה מקולל וששה מהם בגדו בהוריהם,
בארצם ובאליהם ועל כך נענשו ומתו.
הילד השביעי היה מיוחד. הוא נולד להיות טוב, אך בתוכו רבצה
קללת אחיו. הילד בגר ועזר לאלים במלחמתם נגד מכשפים רשעים. על
כך הוא זכה לחיות ולהיקרא מלכה של ארץ החלומות.
דריניאן חשב כי השפעת הקללה פגה אך הוא טעה. כשניצח מול רשע
המכשפים ובחר בשלום, הקללה הוסרה ממנו אך היתה אמורה לעבור
לילדיו. לכן האלים הסכימו שלדריניאן לא יהיה המשך.
פליס לא עמדה בהבטחתה. היא אהבה את בנה, ראתה את ייסוריו על כך
שאין לו ילדים ונתנה לו ולאשתו, ילדה - ז'ולי.
הקללה עברה אל ז'ולי, ועכשיו הנסיכה אצרה בתוכה את הכוח להשמיד
את כל העולם. הכל היה תלוי בגורלה. לכן הרשע מירז', שנגדו נלחם
אביה, ניסה להתחבר אל ז'ולי ולקבל את כוחה.
בעזרת האלים הנדיבים, שנתנו לה במתנה כוחות הגנה, ובעזרת אלות
הגורל שהפגישו אותה עם הנסיך ג'וליאן, ז'ולי הצליחה לבחור בדרך
הנכונה והצילה את ארצה.
לז'ולי היו חמישה ילדים. בכל אחד מהם היתה שמורה הקללה וכל אחד
מהם התמודד איתה בדרכים שונות. ארבעה מהם לא הצליחו להתמודד
איתה כבני אנוש, ורק אחד נשאר למלוך בארץ החלומות.
ועכשיו הקללה עברה לתאומיו...

 
פרק 1

"תתכופף!" לחש בתוקף סימון. זלת השתטח על האדמה הקרה, אך
סקרנותו, שכבר פעמים רבות הובילה אותו לצרות, גרמה לו להרים את
ראשו מעבר לבול העץ הגדול, שמאחוריו שכבו.
הרקיע היה בגוון אפור כהה, מכוסה כמעט כולו בענני גשם כבדים.
הכפר עלה בלהבות. עמוד עשן שחור ועבה עלה מעל בית האספות ואליו
התחברו הצללים השחורים מבתים הסמוכים. ילדה קטנה, שבירכה אותו
כשנכנס לכפר ולבשה לצווארו את זר הפרחים הלבן, עמדה במרכז
הטבח, ליד גופת אביה. מאחוריה, ביתה הבוער וקומץ איכרים אחרון
שנותר להגן על כבודו האבוד של אלם. ממקום מחבואו זלת יכל לראות
דמעותיה הגדולות זולגות על לחייה ומתערבבות בפיח ובדם. עוד שני
איכרים צנחו, ראשו של אחד מתגלגל על האדמה ממנו והלאה. אביר
שחור רץ אל הילדה, אך היא לא זזה ממקומה, מחבקת בהתגוננות את
בובתה המרופטת.
בלי להבין את תוצאות המעשה, זלת זרק מעליו את ידיו של סימון
ורץ אל הילדה.
"ארודיט!" קרא והאבן הירוקה שבידו גדלה לחרב בעלת להב ארוך
ונוצץ. עם שנאה חזקה שהציתה את כל גופו, הוא תקף את האביר
מאחור, מנחית מכה חזקה אך חסרת טעם בגופו העטוי שריון. אויבו
הרים בקלילות את הילדה וזרק אותה ישר אל האש, גופה הקטן מטלטל
באוויר כבובה חסרת ישע שבידיה. הרוצח סובב אל הנסיך וחרבותיהם
התנגשו בצליל מתכתי מחריד. חורק שיניים, זלת הדף את התקפותיו
המהירות של הלוחם, רואה מולו רק את החרב הבוהקת, מתפתלת כנחש.
כשהצליח להדוף את הלוחם לאחור ומבטו עלה אל פניו העטויים ברדס,
קפא לבו של הנער. לא תווי פניו האכזריים הרטיטו את הנסיך, כי
עוד מימיו כפעוט נהג לבוא עם אביו למשפט ולצפות בפושעים מבקשים
רחמים מהמלך. אלא העדר פנים הוא זה שהחדיר את הקור לעצמותיו
והקפיא את ידו. מתחתי הברדס הכהה היה ריק שחור בלבד. החרב
השחורה, עמומה מדם, בצעה קשת קצרה ועמדה לחרוט חריץ עמוק בלחיי
הנסיך, אך כשפגע חודה בראשו, אור כחלחל עטף את גופו של הנסיך
והמכה רק הדפה אותו לאחור, מותירה אותו ואת אויבו המומים.
" השטן מן הים, תפסו אותו!". קרא השחור חסר פנים. הנסיך קיבל
מכה נוספת בבטנו וידיים קרות, עוטות כפפות ברזל, תפסו בו.
מלפנים הוא ראה את סימון רץ אליו ונופל כשחץ מזדקר מגבו.
הלהבות כבר כילו את רוב הכפר ואף נפש מבין האנשים האדיבים
שאירחו אותו לפני שעות ספורות לא נשארה בחיים.
"שולט החיים!" זעק מנהיג השחורים וטווה באוויר מספר ציורים
משונים אשר היו אמורים להשמיד את כוחו של הנער. הנסיך הועף אל
האדמה הבוערת וסוסו של המנהיג צהל ונעמד על רגליו האחוריות.
הדבר האחרון שזכר זאלת היה זה שסגר את עיניו, מתכווץ בתוכו
בצפייה למכת הפרסות שתהלום בראשו. הדבר האחרון שזכרו השחורים
היה אור מסנוור זורח סביב הנער, אישה בעלת עיניים כחולות
גדולות אוספת אותו אל חיקה ונעלמת יחד איתו, בהשאירה מאחוריה
פיצוץ אחד גדול אשר השמיד את כל החי בסביבה.        


זה פרק ראשון של ספר בסדרת ספרי אליאור (רביעי לפי תאורי הזמן,
אך הספרים בלתי תלויים אחד בשני). הספר עצמו יהיה בערך 150
עמודים וזאת רק התחלה.