הזעקה שלי קטנה
לעומת אותה זעקה של אם שכולה.
הלב שלי רועד מקור.
הוא מזמן לא הרגיש אהבה חמה.
אותו איש, שעבר בסימטה
ביום שראיתי אותך.
עבר גם היום, הוא גידל זקן
והלך עם עגלה.

הרוח נושבת כאילו היא חושבת
על מה שהיה.
החלון נטרק ואני נבהלת.
הטריקה מעוררת בי מחשבות.
המיטה שלי זועקת למגע.
מגע שלך.

הכל השתנה. שינה צבע.
אפילו, גדלתי בשנה.
אני חושבת שהשתנתי מאז שהלכת.
אני לא בטוחה. יכולה להיות שאני סתם מדמיינת
כי אני פשוט מרגישה שונה.

לבכות, אני כבר לא בוכה.

אני כבר לא אוהבת אותך.
אני כבר לא מרגישה אותך.
לאן העצב הזה הוביל אותי?
אני לא חושבת שבזבזתי דמעות.
אני לא חושבת שאני גיבורה.
אני לא חושבת שהתמכרתי לריח שלך.

הלב שלי נסגר, הוא לא מקבל לקוחות.
אין שלט שכתוב "תכף אשוב".
פשוט שלום ותודה!
לרגל פשיטת רגל
אני מודיעה בצער רב
על סגירת מחסן הרגשות.
זו אכן הייתה תקופה יפה. שנגמרה.

כאבתי ואהבתי.
איך זה שתמיד כאב הולך עם אהבה?
ואיך זה שתמיד
הבכי בא עם הלידה?
האירוניה משתלטת לנו על החיים.
והחיים משתלטים עלינו.

בשבילי החיים זה כמו חנות אחת גדולה.
יש בחיים הכל! כל מה שאני רוצה!
הכל אפשרי בחיים.
הכל.

ובעולם המוות? מה יש שם?
גם שם יש הכל?
יצר הסקרנות שלי חזק.
אך יצר החיים יותר.
אבל המוות יכול להחזיר לי את הלב.
הלוואי שהייתי יכולה לקפוץ לשניה
רק לשניה, ביקור קטנטן.
לראות אותך.
להרגיש אותך.
לא. אני בעצם לא רוצה.
אני לא רוצה לחזור לתוך הבור העמוק הזה, שוב.
הייתי שם לבד.
יחפה ומבולבלת.

מה אני יכולה לעשות?
כשלוקחים ממך משהו
ככה בלי לשאול.
קשה להתרגל לזה.
קשה להתרגל לאובדן.

טוב, המילים נגמרו לי.
הרגשות נעלמו לי, שוב.
הפרידה ממך היא עוד תלאה בחיים.
תלאה שתלווה אותי לכל אורך החיים
אני יכולה להגיד שאני מודה שחוויתי
כזאת אהבה שלא הרבה חווים.
אבל זה נשמע לי דבילי אני לא אוהבת להגיד את זה!
אני אוהבת להגיד
שהייתי מאוהבת והרגשתי כמו מפגרת!
אני אוהבת לצחוק עלינו, עלייך.
לספר את הבדיחות הטיפשיות שלך
ולראות אנשים צוחקים מהם
כמו שאני הייתי צוחקת.

כן.
אני איתך כל הזמן.
על מי אני עובדת?
ללא הפסקה.
24 שעות ביממה.

לא.
אני לא בוכה עכשיו.
אני לא בוכה בגללך.
אתה לא גורם לי לבכות.
אל תדאג, אני רק מחייכת.
כי אתה זוכר מה אמרנו:
הדמעות הן כתמים שמים וסבון לא מנקים
והחיוך הוא דרך לחבק את החיים.

ואתה יודע גיליתי שחיוך זו הדרך הכי טובה
להעביר את החיים.
כמה שזה נשמע קצת מוזר, כיף להאמין בזה.

תודה. תודה.
שנתת לי סיבה לחיות.