עמית אלון / יושבים על הספסל |
הפנים מעקצצות והעיניים כואבות,
יושבים על הספסל ללא הגד מילה,
אחד את השני לא רואים -
מרוב אכזבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|