[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג'וני דו
/
ויכוח שגרתי עם עצמי

אני ממש ממש ממש שונא אותו.
אבל הוא חבר שלך.
אם הוא היה חבר שלי הוא לא היה ישן אצלה כשהוא יודע שאני סובל
מזה.
אז מה אתה רוצה? שהוא יתרחק ממנה בגללך?
לא... כאילו כן. אממ... אולי.
אבל טוב להם יחד.
לנו היה טוב יותר.
אבל אתה פגעת בה.
זה לא היה בכוונה... ואתה יודע את זה.
כן... אבל אתה לא יכול לשלוט בקנאה שלך, בדיוק כמו שאתה עושה
עכשיו. היא לא חברה שלך ואף פעם לא הייתה.
אבל אני אוהב אותה.
באמת?
כן... כאילו... לא... אממ... זה מורכב.
כמה מורכב?
מאוד מורכב.
בא לך לנסות להסביר?
אני אוהב אותה רגשית... ופיזית... אבל לא אכפת לי מהאהבה
הפיזית... אני רוצה להיות איתה בסה"כ, לא משנה לי מגע או לא
מגע.
אז למה אתה מקרב ביניהם כל הזמן כשהם מתרחקים?
כי אני לא יכול לראות אותה סובלת... זה עושה לי רע.
אתה בן אדם טוב.
לא אני לא! אני מתנהג כאילו הכל בסדר, כשבעצם אני ממש סובל
מבפנים. אני מתנהג אליו כמו חרא אפילו שהוא חבר שלי. אני מנסה
לעודד אותה להישאר ידידה שלו, כשבעצם אני מעדיף שהיא תעיף אותו
לעזאזל.
אבל אתה יודע שהיא בסה"כ אוהבת אותך מאוד.
אז למה אני לא יכול לראות אותה מדי פעם... למה אני צריך להיות
החבר הטלפוני שלה?
כי היא מפחדת.
מפחדת ממה?
מפחדת שתפגע בה שוב.
והוא לא פוגע בה?
איתו זה שונה.
למה?
אני לא יודע... ככה היא אמרה.
אני אוהב אותה.
אני יודע.
אני שונא אותו.
אתה באמת מאמין בזה?
לא יודע.
גם אני לא.





די! אני לא יכול בלעדיה!
מה קרה עכשיו?
אני מרגיש שמשהו מת בתוכי... שמשהו חסר.
אתה נתת לה מקום גדול מדי בלב שלך.
אני יודע.
אולי אתם צריכים להתרחק.
גם על זה חשבתי... אבל אני לא יכול... לא כשאני יודע שלא יהיה
אכפת לה כל כך כי יש לה אותו.
מאוד אנוכי.
אבל מאוד אנושי באותו זמן.
אז מה אתה עושה?
אני לא יודע. אני ממשיך להאמין. זה לא קל, אבל כנראה יש סיבה
למה נשארנו ידידים אף על פי כל מה שקרה.
התחלת להאמין בגורל?
כשאתה מאבד כל כך הרבה... אתה מתחיל להיאחז בכל מיני דברים
קטנים ומוזרים.
אתה יודע שהיא גם מאמינה בגורל.
עכשיו רק נשאר לגרום לה לחשוב על זה לבד. הבעיה היא שאני לא
יכול לדבר איתה כשהוא אצלה, זה מפריע לי ומעלה לי את הפיוזים.
אתה יודע שהם רק לומדים.
אני לא בטוח בזה.
היא לא משקרת לך. תאמין לה.
איך אני יודע שהיא לא משקרת לי? היא יודעת להסתיר דברים ממש
טוב ואם הוא נמצא אצלה כל כך הרבה, מי יודע? אולי הם חברים והם
מסתירים את זה.
אין סיכוי. היא לא סומכת עליו בשביל להיות חברה שלו.
היא הצליחה כבר להפתיע אותנו לא מעט פעמים כזכור לך.
זכור לי... אבל היא לא תעשה לך את זה.
דווקא בגלל זה היא יכולה להסתיר את זה.
תזהר! אתה תאבד אותה אם תתחיל לפקפק בה. אתה מכיר אותה, היא
לוקחת דברים כאלה מאוד ברצינות.
אני אזהר. תודה. אני אוהב אותה.
אני יודע.
אני שונא אותו.
אתה באמת מאמין בזה?
אני לא יודע .
את האמת, גם אני לא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אבא ש'ך
ספרטקוס?

-הומאז' לאפרוח
ורוד


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/5/03 2:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'וני דו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה