"נחש מה יש לי ביד"
"לא רוצה!"
"נו... תנחש" הציק לי הילד שוב
"ילד לך הביתה שלך, עזוב אותי בשקט"
"אימא!" צרח הילד, "האיש הזה רוצה להרביץ לי"
"טוב שתוק, שתוק אני אנחש"
"פחדן." סינן הילד
"מה אמרת?" שאלתי בעצבנות
"כלום!"
"אמרת פחדן!" תקפתי אותו
"אמרתי פרדון, זה בצרפתית" התגונן הילד
"ומאיפה בדיוק אתה יודע צרפתית? עברית בקושי למדת"
"נולדתי בצפת, זה למה!" ענה הילד
"בצפת מדברים יידיש לא צרפתית!"
"אימאהה..אימאהה.." צעק הילד
"טוב שתוק, שתוק, מה אתה רוצה?"
"נחש מה יש לי ביד"
"אוטובוס דן?"
"לא!"
"כמה ניחושים יש לי" שאלתי
"86" ענה הילד
"מה אתה בכלל עושה פה?"
"אני זגג." ענה הילד בלי להתבלבל
"תגיד לי ילד אתה בסדר?"
"ברוך ה' " ענה הילד
"ברוך הוא וברוך שמו" אמרתי
"כפיה דתית!" צעק הילד "תיראו כולם, הוא כופה עלי..
אימאהה.."
"טוב ילד די, תניח לי"
"אתה שונא אותי רק בגלל שאני אתיופי!" בכה הילד
"אתה לא אתיופי," אמרתי לו "אתה לבן!"
"אתה רואה!" קפץ הילד "אתה גזען! אתה שופט אותי לפי צבע
עור."
"מה אתה רוצה ממני" צעקתי
"שתנחש!"
"פסנתר כנף?"
"לא!"
"מרכז קליטה?"
"לא!"
"ארמדילו?"
"לא!"
"ריפעת טורק?"
"איך ידעת?" התפלא הילד
"רואים בין האצבעות, פעם הבאה תסתיר כמו שצריך."
"אני חייב להשאיר לו לנשום" התנצל הילד
"לא נורא!" ניחמתי אותו

"יש לך קצת חומר?" שאל לפתע הילד
"אם יש לי קצת מה??"
"חומר... סמים... נאפס, משהו למכור לי אולי"
"תגיד לי ילד אתה דפוק בשכל או משהו?"
"למה?" היתמם הילד
"בגלל השטויות שאתה מדבר, אתה חושב שאני חרש? שלא שמעתי שאמרת
שאני אמכור לך סמים?!"
"שוטר... שוטר" צעק הילד "האיש הזה מנסה למכור לי סמים!!"
שני שוטרים הגיעו בריצה "אתה מוכר לילד סמים?" שאלו מתנשמים
"לא! אני לא מוכר סמים לילדים, מה אני טיפש?!"
"ולמבוגרים?" שאל השוטר, היה לו שפם ג'ינג'י
"למבוגרים מה?" שאלתי
"אתה מוכר?"
"מוכר מה?"
"סמים." אמר השוטר השני, לא היה לו שפם אבל הוא היה שמן
"לא! אני לא סוחר סמים." התרגזתי
"אז למה אמרת שאתה לא מוכר סמים לילדים?"
"כי אני לא מוכר סמים לילדים" צעקתי
"ולמבוגרים?" שאל השפם הג'ינג'י בעורמה
"לא!!" צרחתי
"מה לא?" שאל השוטר השמן
"אני לא מוכר סמים לא לילדים ולא למבוגרים!"
"אז למי אתה כן מוכר?"
"לאף אחד. קיבינימט!"
"אני עד שהוא לא מוכר סמים" קפץ לפתע ריפעת טורק
"איך אתה יודע?" שאל הג'ינג'י
"עובדה שהוא לא מכר לי"
"מתי?"
"מתי מה?" שאל ריפעת
"מתי הוא לא מכר לך?" הקשה השוטר השמן
"מקודם"
"ולפני כן?" שאל השמן ששנא אותי כי גרמתי לו לרוץ
"גם לפני כן הוא לא מכר לי" ענה ריפעת באומץ
"כן. אבל אתה לא ילד." תקף השוטר הג'ינג'י
"גם אתה לא!" ענה ריפעת "ואתה גם ג'ינג'י"
"לפחות אני לא ערבי..." מלמל השוטר
"אני חצי ערבי" אמר ריפעת
"והחצי השני?" התעקש השוטר
"גם ערבי" ענה ריפעת וחזר ליד של הילד נבוך.

נשארתי לבד במערכה
"אוהב דגים?" שאל לפתע השוטר
"אה...ה...כן" גמגמתי
"יש עליך איזה דג... משהו?"
"לא, אין עליי"
"וסמים?" שאל הג'ינג'י
"לא, גם סמים אין."
"למה, ניגמר?" שאל השמן
"תשמע אני יש לי הוכחות שאני לא סוחר סמים"
"כן? אפשר לראות"
"תישאל אותי אם אני סוחר סמים" אמרתי לג'ינג'י
"אתה אל תגיד לי מה לשאול אותך" אמר הג'ינג'י "אתה סוחר
סמים?"
"לא!" עניתי בהחלטיות
"אז מה אתה עושה פה?" שאל
"אני זגג."
"יאללה בוכניק בוא נלך," אמר הג'ינג'י לשמן "זה יש לו הוכחה
בפוקס"

"טוב כמה אתה רוצה?" שאלתי את הילד כשהשוטרים התרחקו
"תביא שקית" אמר הילד
"160 שקל"
"יש לי רק מאה, זה הדמי-כיס"
"טוב תביא מאה" אמרתי
מכרתי לו והלכתי לסופר לקנות ארטישוק.