הוא הסתכל אל הדרך וראה איך היא מתפתלת וממשיכה. אבל לפני זה
היה עליו לחצות את הביצה המגעילה והמסריחה עם כל הקרפדות שיש
שם בפנים שינסו למנוע ממנו לחצות אותה אבל גם יש בה מעט
נרקיסים יפים עם כתר שמסמל נשמה מזהב שיעזרו לו ברגעים הקשים,
או לפחות ינסו. ושהוא יצא מהביצה הוא יוכל להמשיך במסע שלו,
אבל הוא לא יודע מה יש שם בהמשך ומה מחכה לו בסוף המסע. הוא
יושב על אבן קטנה ולבנה לפני הביצה, יושב וחושב אם זה שווה לו
לעבור אותה, אם זה שווה לו לנסות ולהמשיך בדרך. כי הוא, הוא לא
מיוחד, הוא לא מוכשר, הוא לא יפה והוא לא חכם. הוא פשוט סתם
אחד! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.