כן, זה אנחנו. תיאור מתאים בהחלט לחבורת שוטים מעורפלי-חושים,
בני הדור הצעיר של אומה בתהליך גסיסה מתקדם. אנחנו חירחורי
הגסיסה של העולם. אנחנו ה-ם שחסרה ל"אטום" בשביל להיות פצצה.
אנחנו קדושי השטן. כן, זה אנחנו. חמוצים.

כבר נאמר כי העולם, מקום של חטאים הוא. נדמה כי הרחקנו לכת
מעבר לשטן, והפכנו אותו למקום של חטאינו אנו. ומי אמור לרצות
להגיע לגן-העדן יותר מאיתנו? ומי ראוי פחות מאיתנו להגיע שמה?
רוצחים מתועבים, חללי צבא הטומאה, זה אנחנו. חמוצים.

בלי כל פשר, חורשים אנו את שדות הקרב בחרבותינו החדות, משספים
כל ניצן, כל נבט שזוכה לראות את אור השמש לאחר המאבק הנוראי
הקור, בחום, באדמה. הזורעים בדמעה ברינה יקצורו, אך מי אנו
שנקצור ברינה, כשכל שזרענו היה עשבים שוטים, וכולנו קוצרים את
פירות החיים של אחרים? כולנו קוצרים. ברינה, בדמעה, קוצרים
נבטים, ילדים, צמחים, נשמות, פרחים, אהבות, פירות, חיים.
זה אנחנו. חמוצים.

ומיהו העומד בצד, גאה וחזק ויפה?
הלא הוא גיבור, אחד מני רבים, עליון בין שווים, העומד ומשגיח
על התקדמות הסדר הטוב והיפה בעיניו. ומדוע נעשה לו רע?  שכן
אנו קובעים את הסדר החברתי. הוא רק צריך לשתף פעולה. נעים
להכיר, זאת הממשלה. ממשלה של אנשי קרב מהוללים, של טרוריסטים
מהעבר ואופורטוניסטים מההווה, ממשלות של דיבורים, עם של
פטפוטים. זה אנחנו.

חמוצים.