|
כשגל עושה את דרכו לעבר החוף
הוא אפעם לא יודע מה צופן לו העתיד
הוא אפעם לא יודע שרק עוד קצת
רק עוד קצת לפני שיתנפץ,
לפני שקצפו יתמוסס בחול
ויסחוף איתו בחזרה צדפים.
וצדף ששוכב על החוף
הוא אף פעם לא יודע שדרכו חזרה לים קרובה
הוא אף פעם לא יודע שרק עוד קצת
רק עוד קצת לפני שיטבע בחזרה
בתוך שקט כחול אינסופי
ואולי לא יראה את החוף
לעולם
כשאתה נסחף עם הדמיונות שלך
אתה אף פעם לא יודע שדרכך לחוף קרובה
אתה אף פעם לא יודע שרק עוד קצת
רק עוד קצת לפני שגם אתה תתנפץ
על החול שלא יודע שהוא ישקע
והצדפים שלא יודעים שיטבעו
והשמש שלא יודעת שהיא תשקע
והצחוק שלא יודע שהוא יחנק
והרעש מסביב שלא יודע שישתתק
וכשתחזור בחזרה, סוחף איתך זכרונות
תתחיל הכל מהתחלה
עד שפעם תתנפץ
ולא
תדע
לחזור. |
|
|
למה? איש עם
תלתלים ושפם,
שנראה כאלו יצא
מהחדשות
בפלסטינאית מדבר
עם גרביים בצורה
של חיות, זה כבר
יותר טוב?
המרגל הלא מועיל
ממקלטי החינוכית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.