אז עכשיו הוא מנסה דברים חדשים
צריך לפתוח את המוח לדברים חדשים כל הזמן בכל רגע נתון
צריך להרחיב אופקים לראות דברים משונים לנסות הכל מהכל
רק שלא נצטרך להיות את החיים במונוטוניה האמיתית
לדאוג כל היום שיש מישהו אי שם או אולי משהו אי שם הרחק
מאיתנו
ושאותו מישהו הזה יהיה אחראי על הנוף המשתנה
כאילו אם הוא יפסיק לסובב את גלגל ההניע - יפסיק את המנואללה
הזו
ואנחנו נצטרך להתמודד עם התפוגגות האשליה אל מול עיננו
ולהביט לאמת למציאות לחיים הנכונים היישר בעיניים ולהגיד:
"אני לא שווה כלום" "משעמם לי ואני לא עושה עם זה כלום".

אז הוא מנסה את הדבר ההוא.
ואל אף העובדה שסודות תמיד יהיו בנינו
ועל אף העובדה הסותרת שחלקנו סוד אחד ביחד
סוד שהוא איזו שטות מפגרת
אבל שטות שבמקומות אחרים היא דבר אסון ונורא
ואני גם יכולה להבין למה.
בעצם, אני בהחלט אפילו מסכימה איתה.

אבל מה,
אפילו הכל גם כן,
הוא יודע אולי את ההתפתחות הלינארית של ההשלכה של אותו סוד
שחלקנו,
או שמי יודע ואולי לא...
אבל אם כן,
ישנה אפשרות אחת שיכולה להסביר את כל ההמולה שהחלה.

מכיוון שחלק מלקיחה בסוד היא אמינות נטולה בחדש מתמיד
חשדות וחששות אולי עולים במוחו בנוגע לאמינות שלי.
מכיוון ששנינו זקוקים לבעית דו פרצופיות מסריחה מתוך מסכות
ההתגוננות
אין שום סיבה בעולם לסמוך עליי בעיניינים חשובים ורגישים.

נוסח דומה אך שונה בצורתו שלו התפתח באיזור אחר המסביר כי
בשל מצב ריגשי רעוע המוביל לחוסר יציבות באורח החיים המנטלי
גרם להובלת מערכות חברתיות שיטחיות לספירלת אנרגיות
שמתקדמת עד לפירוק סופי או כמעט סופי במסגרות שונות.

במידה והמערכת הנפשית אינה מאוזנת ממוצע סטטוס לקיחת החלטות
לא עובד כראוי. מצבים אילו מתאזנים בהמשך התפתחות
התהליכים המנטליים ובתקשורת רצונית בין שני הצדדים.

כפי הנראה כל מה שמדובר פה הוא העיניין הפעוט כי לכל פרבולה יש
נקודת שיא
שבאופן עקרוני עברה מזה זמן.
חלק מההתמוטטות התקשורתית האמון ההדדי הולך ואוזל
ביחס ישר למצב התרוקנות הארנק הנורמלי.

מה שמחזיר אותנו כמעט לנקודת הפתיחה
ממקומנו אנו נוכל לראות מימין חוסר בטחון עצמי
חוסר הערכה עצמית וחשש מעורב רגש נושן אצל המטופל.
ואילו מצד שמאל נוכל לראות את הריחוק, ההתגוננות
את הדחיה המושתקת וחיפוש אחר סביבה אוהדת.

8.12.02
03:30 AM