היא לא הייתה מושלמת אבל היה בה משהו מיוחד, היו לה עיניים
שחורות שחורות ושיער שחור עד הכתפיים ופרצוף של ילדה תמימה שלא
חוותה הרבה בחיים אבל זה לא דבר שהיה אפשר להגיד עליה. היא
הייתה ניראת כמו כובשת לבבות.
הבעייה הייתה שהיא לא באמת הייתה כובשת לבבות אלא תמיד הייתה
זאת סתם הדלקות ראשונית, הבעייה הגדולה שלה הייתה שהיא הייתה
מתאהבת בקלות, הם היו נדלקים עליה והיא הייתה מתאהבת בהם.
בשלושה הבחורים הראשונים ממש כאב לה, היא הייתה בוכה שעות
בלילות הייתה יושבת כמו חתולה על אדן החלון בדירה שלה בקומה
התשיעית מתלבטת אם לקפוץ למטה או לא, ובוכה.
אחרי הבחור השלישי היא רצתה להפסיק להתאהב והיא החזיקה מעמד
חצי שנה אבל אז היא הכירה מישהו שכבש את ליבה והוא כמו כולם רק
נדלק עליה הם היו קצת ביחד עד שהוא הבין שהיא הייתה בשבילו סתם
הידלקות והוא זרק אותה, בלילה הראשון היא חזרה אל החלון ובכתה
ובכתה אבל אז צץ במוחה רעיון, בלילה שאחרי לקחה סכין מהמטבח
וסיימה איתו בלי שום עקבה.
אחרי חודש בערך קרה מקרה דומה רק שהפעם היה קצת פחות בכי, וגם
התהליך קצת השתפר.
בשלישי כבר הייתה בעייה הם היו חודש ביחד והיא הייתה מאוהבת בו
עד מעל הראש היה לה קשה מידי לרצוח אותו, אז היא החליטה להשאיר
לו מזכרת קטנה, היא לקחה את הסכין מטבח ורצחה את החתולה שלו
והשאירה לו פתק: "מהמיללת".
לאחר מכן הבטיחה לעצמה שעכשיו היא באמת לא תתאהב יותר, והיא
החזיקה את עצמה.
יום אחד היא הכירה איזה מישהו וחשבה שהוא חמוד...היה לו עיניים
שחורות ושיער שחור קצר ופרצוץ של ילד תמים שלא עבר הרבה בחיים
הפרצוף שלו קצת הזכיר חתול חמוד שרוצה שילטפו אותו.
היא נדלקה עליו ועדיין עמדה בהבטחה שלה שהיא עכשיו כבר לא
מתאהבת, והוא התאהב בה והם יצאו קצת ואז היא הבינה שבשבילה הוא
היה סתם הידלקות והיא נפרדה ממנו.
באותו לילה הוא ישב על אדן החלון שלו ובכה ואז הוא החליט לעשות
צעד נועז...הוא לקח את סכין המטבח שלו.
הוא שנא שרק נדלקים עליו...
והיא יותר לא התאהבה...