לא יכולה להיות לבד.
אף פעם לא חשבתי שאני אחת כזאת שלא יכולה להיות לבד.
לא חשבתי שאני צריכה אחרים לידי.
לא רציתי לרצות אחרים לצידי.
האבקה המשכרת עולה באפי,
רק עוד ראש אחד, קטן, נקי,
הזיות, פחד עמום, כאבי בטן.
כמה זה קל, וכמה זה קשה.
חושבת למות, חושבת לחיות,
חושבת שאין לי את מי לשתף באותן מחשבות.
חושבת שקשה להיות אני.
אך גם כשמקהה את ה"אני" נותר החלל
וזועק לעזרה.
אני- זועקת לעזרה.
מעט מדי, שקט מדי,
מאוחר מדי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.