הרבה אחרי שנגמרה לו המוזה, יואב המשיך לכתוב. אמרתי לו שזה לא
יפה מה שהוא עושה, ושהמילים שלו תופסות את המקום בעולם בשביל
סופרים אחרים שלהם יש מוזה ושהם כותבים דברים יפים, אבל יואב
אמר לי שאני סתם ילד קטן ושאני לא יודע על מה אני מדבר. שבוע
אחרי שדיברנו, נשרפה הספרייה הגדולה באוניברסיטה העברית
בירושלים. זאת הייתה שריפה ענקית עם המון ספרניות מבוהלות רצות
החוצה, מחזיקות בידיהן אנציקלופדיות עתיקות חצי שרופות, חצי
בוערות. בטלוויזיה אמרו שהמון ספרים חשובים שהיו בספרייה הזאת
אבדו לעד, ושהעם היהודי איבד באותו יום חלק גדול מן ההיסטוריה
והתרבות שלו שנהפכו לאפר באותה ספרייה. ואני כעסתי. לא על
האנשים חסרי האחריות שעישנו בין הכונניות של הספרייה, ולא על
החברה שהתקינה את גלאי העשן שכשלו לזהות את העשן ואפילו לא על
הכבאים השמנים שנרדמו באמצע משמרת, אני כעסתי על יואב שבגללו
ובגלל המילים חסרות המוזה שלו נשרפה הספרייה הגדולה
באוניברסיטה העברית בירושלים, וכל זאת בשביל לפנות לספרים שלו
עוד קצת מקום בעולם שלנו.  שבוע אחרי השריפה יואב הוציא את
הספר החמישי שלו. עוד רומן חסר משמעות על גבר שאוהב אישה ואישה
שאוהבת גבר אחר, עוד סיפור עם התחלה קשה וסוף טוב ובאמצע מערכת
יחסים. אמרתי לו שאחרי הספר משהו רע הולך לקרות, ושכתיבה בלי
מוזה זה ממש פשע בעולם של סופרים ושל החוקים הבלתי כתובים
שלהם, אבל הוא רק אמר לי שאני רק ילד קטן ושהספר מחוסר ההשראה
הזה ישים לנו אוכל על הצלחת. חודש אחרי שהספר שלו הוכרז רב מכר
בעוד איזו רשימה מפוקפקת, קרתה התאונה עם אתגר קרת. אתגר חצה
את הכביש בתמימות, בלי לדעת שלמשאית של סטימצקי אין נוזל
בלמים. הנהג, שבזבז את העצירה האחרונה שלו בצומת הקודמת, דהר
לעברו של אתגר במהירות מסחררת ואתגר המסכן שסתם חצה את מעבר
החצייה, מלא בהרהורים ומחשבות על הסיפור הבא שלו, לא ידע שהוא
כבר כתב את הסיפור האחרון שלו. הנהג שנכנס למצב של טראומה
מואצת ניסה לסטות ברגע האחרון באיזו פנייה חדה, ואיכשהו עוד
לנסות לחסוך מהסופר המסכן שמולו את אותו גורל אכזר שכבר
מיליוני כלבים וחתולים משוטטים חוו לפניו, אך ללא הועיל, גורלו
של אתגר היה כתוב בספרים של יואב. המשאית הצליחה איכשהו לעצור
בחרקה אדירה כאשר צידה מופנה אל אדון קרת וגלגליה העצומים
נמצאים במרחק של סנטימטרים ספורים מחזהו. אתגר נשם לרווחה ולא
ציפה לכך שמשאית הבטון האדירה שנסעה מאחורי המשאית של סטימצקי,
גם כן לא תצליח לבלום בזמן ותהפוך את המשאית שמלפניה על אותו
סופר תמים. אתגר נמחץ תחת ערימת הספרים שהייתה קשורה ברשלנות
למשאית, וכמה מאות ספרים שנכתבו בימים נטולי מוזה מחצו את
חזהו. בחדשות אמרו שבגלל הלחץ אתגר קרת לא הצליח לשאוף מספיק
אוויר פנימה ומת מחוסר חמצן למוח, אבל אני ידעתי שאם הייתה קצת
יותר מוזה בתוך הספרים היבשים האלה של יואב, אולי אתגר היה
מתאמץ קצת יותר. אחרי התאונה של אתגר אמרתי ליואב שפה ההרג
חייב להיפסק, ושאם הוא ממשיך לכתוב אני לא יודע מה אני אעשה.
אבל הוא כהרגלו אמר שאני סתם ילד קטן שלא מבין על מה אני מדבר
ושעכשיו יש לו פחות מתחרה אחד בעסק. אז התחלתי לכתוב, ואני לא
מפסיק לכתוב מאז. סתם סיפורים של ילדים, סתם סיפורים נטולי
השראה, משמעות, או תועלת. ועוד מעט גם  הספרים של יואב יתחילו
להישרף, כי בעולם קטן כמו שלנו, אין מקום לסיפורים נטולי
השראה.