ממחול הסערות וסחרחרת הזמן
מגיחה תמונה כמעט נשכחת
של צרורות שיבולים מביטות בי ממעל,
עת הטלתי עצמי בפניהן.
קרוב לאדמה,
כדבורה פתיה מאתרת צוף,
כך הזיתי ימיי,
כך אוו מחושיי.
ונותרתי שרוע -
פסי אור במרחק נגיעה
בלתי מושגת,
שוגה בחלומות
על איתור המוצא מן הסבך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.