אני דוגמן עירום מוטל,
חשוף מול גב כני ציור
הלבושים עיניים בוחנות
כפותות גזרת שיעור.
הציבוני בתנוחה המבוקשת
כנוע כאריה זקן
למכחולים מפרכסים בסוד
מערבלים פיסותיי ביד מתלמדת.
כמה כבד סברו של המורה
שבע מן המשתרעים
למוד חילול משכבם הרפוי.
המציירות מציירות
מבטן ימשוך אל המרכז,
ישהו כציון מאוויין
לזמן רווי, דייקן
שלא כבפרהסיית מוזיאון,
והוא, בהנמכת קול
שנותנת הרבה כבוד למעמד,
מאיר לה על הצבע הרצוי
במעלה הרגל
על הגמישות החסרה
בחיבור אל האגן
תבליטי הוא אומר לה, כאן וכאן
ומכחולה הממושמע מבליט
ואריה כמעט אינו שומע
כמעט אינו רואה את השיער הנע
על שדיה שמתחת
לחולצה נטולת החזייה |
