New Stage - Go To Main Page

מוטי פרי-מור
/
עיניים אלו

עיניים אלו
במזמור לוהט פארתי,
זו הדמות,
הים,
המצח,
הפרדוני מעצמי
לנצח,
בגללם הייתי
מתבודד.

זה השער המאיר
כפז יוקד,
זה השחוק
של בת מלאך,
על רוך שפתיים,
אשר הפכו
ארץ לשמיים.

אוי, עפר ואפר הם כעת.

ואני עוד חי
בכאב וצער,
אתע בודד
מאז כבה אורי.

שקעה שמחת חישקי
כשקוע סהר,
כאוניה טרופה
בלב הסער.
רק הקינה
תעיר את כינורי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/5/03 3:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מוטי פרי-מור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה