טיפוס הזוי, אגואיסט מצוי ובטח ובטח שלא רצוי
הולך בשדרה ארוכה של נשיא לא מוכר לו, בעיר לא מוכרת לו,
שמש אוגוסט בגבו
עוד עיקול פתלתל, עוד קרן רחוב זניחה,
הוא כבר בחנייה, עולה לאיטו
מדרגה אחר מדרגה
הדלת לא נעולה
הוא צופה בך
יושב דומם
מרותק לשגעון של הweb
מרים את ידו, דממה
אינסטינקט של כיליון, מאומה
חיוך קטן והוא מוותר
לעת עתה
תמשיך לחיות בתוך בועת זמן קצובה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.