משירי חדר ההמתנה

בחדר ההמתנה ההוא
שהיה מואר רכות
היו תלויות
שלוש תמונות אימפרסיוניסטיות
את הצייר לא זיהיתי

מרחוק הכל היה כשורה
נהר, סירות וקרני אור
משחקות בגלים.

שום חלון לא היה בחדר ההמתנה
ההוא, ולא יכולתי לשמוע
את ציוץ הציפורים,
או את שקשוק מי הנהר.

כשקרבתי לתמונות
נראה הכל מטושטש
גם לאחר שניגבתי
את הדמעות בגב ידי.

ידעתי מה אני רוצה לבקש
מהרופאה, כאשר תלחץ את ידי
ותשאל במה היא יכולה
לעזור -

קהות חושים
את יד שמאל הייתי
נותנת בעבור זה.
אולי אף את ימין.