אתמול קפצתי בין אבני החצר
ובין קוקוי ה"קלאס" על השבילים.
מחר אדע אולי לעוף,
לגעת באצבעות ידי בצמרות עצי האשוח
ולנגן על קדקדי הברוש, הארז, האורן,
לחנים בשלים, גדולים, של נשים.
היום,
כבר מאור ראשון
מציוץ ראשון
מרוח בוקר משכרת ראשונה
פתאום מזדמר לו שיר בכל גופי
רגלי קלות, יפות, נשמעות לשיר
ראשי פונה, ידי מרחפות.
כל גופי, כל גופי כולו
בליווי עדין של חליל
מתמזג גליל גלים במחול
הנוצר בחלל סביב,
בחג הזה הנחוג לי היום בשמש,
ניזון מחום היום, מברק קצת אסור של הרבה עיניים,
משיר שלא יודע רוגע.
היום פתאום מזדמר לו שיר בכל גופי
אני רוקדת.
ומחר אולי אדע גם לעוף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.