אז אוקיי...הנה זה בא:
מהיום שראיתי אותך-שהכרנו,הרגשתי כלפייך משהו.הרגשתי שזה פשוט
זה.היית כ"כ מתוק,מצחיק-כבשת אותי.חיזרתי אחרייך בהרבה
ביטחון.הרגשתי שכל מה שקורה בינינו-זה המשחק שלי. ידעתי שאם
אני רוצה אני איתך...וכמו שרציתי הרגשת אליי משהו...אבל לא
הצלחתי לגרום לך להרגיש מיוחד כשהבנת שאתה לא היחיד.ואני שמחה
שהבנת את זה כי בחיים לא הייתי באה בכוונה לפגוע בך.בחיים לא.
וכמובן הגלגל התהפך.פתאום אני רואה אותך והלב שלי דופק,ופתאום
אני רואה אותך ואני מתחילה להתבלבל ופתאום אני בוהה בך ולא שמה
לב שאתה גם מסתכל...אני מסתכלת עלייך ואני מאושרת.זה המבט שלך
מבט כזה תמים כזה אוהב.מאותו יום ש"זה"(אין צורך להיסחף:) קרה
הצלחת באמת לעורר בי משהו...עשית לי את זה...אפשר לומר שנדלקתי
עלייך.נהניתי מהקשר שלנו.הוא קל.אנחנו ידידים בסבבה והכל
זורם.ופתאום אני כבר לא כ"כ רוצה שנהיה ידידים אני כבר רוצה
יותר מזה.אני רוצה שאתה תתקשר אליי,אני רוצה שניפגש,אני רוצה
לנשק אותך,אני במיוחד רוצה שתהיה שלי.ואתה-אתה לא יודע...אתה
מתחיל להבין.אתה חושב שאתה מכיר אותי אבל האמת היא שלא כ"כ.אתה
מכיר אותי מצד אחד.הגיע הזמן שאולי תחליף צד ותראה יותר
עמוק-אני באמת מאמינה שתאהב את מה שאתה רואה.ואתה לא נותן לי
הזדמנות להכניס אותך לשם.יש אנשים שלא מבינים מה אני מוצאת
בך-ואני שמחה שזה ככה...אני שמחה שאני רואה אותך בעינים אחרות.
חשבתי עלייך המון בימים האחרונים,וכ"כ רציתי לראות אותך.אני
מרגישה שאיך שאני מתקרבת אתה מתרחק.זה מפחיד אותך לחשוב על
יותר מידידים.אני חושבת שזאת זכות בשבילך שאני רוצה אותך...אתה
רוצה אותי לדברים הלא נכונים מהסיבות הלא נכונות.

ועכשיו אני צריכה לסיים...
                        ביייי...