דוד נניק / לא לי הלילה הזה |
המתהולל ומתעלל כהזיה,
חושף את מחשכיו הנשכחים
למחשבות סבוכות כקוצי אספרג
המתלפף במרדף אחר אור.
לא לי הלילה הזה
המעמעם את היום
לכדי נצנוץ כוכב רחוק.
האפלה מפעילה את פלאיה
וקוטפת זכרונות המרוכזים
כמתאבנים המונחים על מגש כסוף.
לא לי הלילה הזה
עיני נעצמות בעוצמה
מפחד הסימאון
ונפקחות לרגע מפוכך
המונע את נועם ההרדמות
וחושף את סחף
הבוץ המבצבץ מכתמי החיים
לכדי שנייה של תום
של מוות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|