[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יוסף משה
/
עונות

חורף אביב קיץ וסתיו הם חיי האדם.
כל אחד מהם הכרחי להתפתחותו הנפשית של האדם כאדם.
אדמה שלא ירד בה גשם במהלך כמה שנים תהפוך להיות ישימון.
פרחים שלא יקבלו אור שמש לא יגדלו.
במקום בו לא תנשב הרוח לא יצמח דבר.
בהתבוננותי מקרוב על נפש האדם והוויתו, אני מוצא לנכון לכתוב
ולהגיד שאנו צריכים כבצורך בסיסי  את תהליך העונות.
והכוונה היא זו-אדם חייב לחוות רגשות שונים, כדי לתת לנפשו
לצמוח ולהפוך למקום בו הוא רואה חיים, אהבה ואושר פנימי.
אני טוען, שכשם שהעולם שלנו צריך אור של שמש גשם רוחות ושאר
תופעות הטבע בכדי להמשיך להתקיים ולקיים בו חיים, כך גם עולמו
של האדם חייב לחוות תופעות רגשיות בתוכו על מנת להתקיים כבתור
ישות .
אין לי ספק, כי בחלק גדול מאורח החיים של התרבות המערבית אנו
מביאים לידי ביטוי חלק נכבד מאותם רגשות.
אנו חווים עצב, אושר, אהבה שמחה, שנאה, כעס, חמלה, ייאוש,
תקווה, ועוד מגוון רחב של רגשות.
כל זה טוב ויפה, אך קנה המידה שלנו לרוב הדברים הללו מותנה
בשני העקרונות היחידים שקיימים היום.
הצלחה או כישלון אלו הם מילות המפתח לבסיס חיינו והיותנו כבני
אדם בחברה המערבית.
להצליח היום, זהו קנה מידה מרכזי בחברה של ימינו והוא נמדד
לרוב על פי הממון שקיים ברשותו של אדם.
ולפי ההשקפה הזו ניתן להניח שאם יש לי רכוש וכסף אני עתיד
להיות מאושר ושמח, כי אלה הם הרגשות שמלווים את ההצלחה.
אבל אם אני אדם שבקושי מצליח לקיים עצמו או במילים אחרות עני,
אז  רוב ימי אני עתיד להיות עצוב וממורמר, כי אלו הם הרגשות
שמלוות כישלון.
אף על פי שלעניות דעתי, אין אלו הפרמטרים שצריכים להוביל חברה
מתקדמת כמו שלנו ואין זה הקנה מידה שעליהם צריכים להיות
מבוססים חיינו, הרי שזוהי תוצאה ישירה של התקדמותנו כתרבות.
אדם שאין לו כסף לא יכול לאכול טוב יותר לא יכול לטייל לא יכול
לקנות לעצמו תרופות לא יכול לקנות מכשירים חשמליים לא מסוגל
לישון בשקט כי אין באפשרותו לספק לו ולמשפחתו צרכים שהפכו
להיות צרכים בסיסים באורח חיינו.
ולא מן הנמנע, שירגיש כי חייו הם כישלון וכל מה שמקדם אותו
לקראת העתיד זוהי ההישרדות היומיומית שנמשכת כל ימי חייו.
הקושי שלי במציאת פתרון לאדם בתרבות המערבית, היא תלותו הבלתי
נפרדת מהחיים המודרניים המקיפים אותו.
בעצם התפתחותה המדעית של האנושות היה חייב האדם לפנות מקום
ולוותר על טבעיותו, והטכנולוגיה היא זו, שפלשה לנפש האדם, תוך
שהיא ממלאת בהתמדה את החלל שנוצר בעקבות היעלמותה  של האמת.
האמת, שלעולם לא תשוב ולעולם לא נדע איך נראתה בתוכנו, אמת,
שמנסה אני למצוא בתוך תוכי כדי לגלות מה הם הדברים האמיתיים
שלמענם אנו קיימים, ומה צריך לחפש ולרדוף, כדי לטעום את החיים
בשיא פריחתם.
הטכנולוגיה- הקדמה, זהו השקר שסובב אותנו זוהי האשליה של עולם
טוב יותר אבל אנחנו גוססים.
רובנו גדלים היום על שקר שמספק את הנפש במזון מורעל, שיום יגיע
והנפש תמות.
אנשים מתמכרים לסמים לכסף, לאלכוהול, לעבודה ולכל דבר אפשרי
כדי למצוא מנוח לנפש, כדי לברוח מן השקר כדי לתת מנוח לנפש אבל
התחליף לדבר האמיתי מזיק יותר מאשר מועיל.
רובנו הגדול מכור למדיה- זהו סם "בלתי מזיק"  לגוף האדם והכי
נפוץ בעולם.
זהו המזון העיקרי לנפש האדם שמספקת הטכנולוגיה כיום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש תמורה
לאגרה!



פה גדול בפרץ
אופטימיות
קוסמית


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/5/03 2:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יוסף משה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה