אני לא יכולה יותר, היא כואבת לי.
אני יושבת לבד בחדר, מכבה את האורות, שמה שיר אהבה עצוב,
מתכרבלת בפוף הצהוב זוהר ו...
בוכה ו...
בוכה ו...
בוכה ו...
בוכה ו...
בוכה ו...
בוכה ו...
בוכה ו...
בוכה ו...
לא יודעת מה לעשות, חושבת עליו, ועלי...
ועל שנינו
ו...
בוכה
אהבה - קיימת?!
אהבה - מכאיבה...
אהבה - מדכאת...
אהבה - חסרה...
אהבה - מפחידה...
אולי בגלל זה את לא רצויה!!
הוא והיא ומה איתי?
אני שם, האהבה שם - והוא לא שם... הוא כאן.
וזה כואב לי
זה כואב, בדיוק פה...
הנה קצת ימינה קצת למטה... שמאלה... זהו שם!!
וגם כאן וכאן וכאן ובכל העולם
ופתאום - באמצע הקיץ, הגשם יורד
גם הם השמיים בוכים - מה יהיה?!
נהיה חברים?!