[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דור כהן
/
השעה ה-25

מכירים את ההרגשה הזו,שאין לכם זמן? פשוט שכל מה שאתם רוצים זה
עוד שעה לישון? עוד שעה אחת לפני שחוזרים הביתה מיציאה? עוד
שעה אחת להיות עם החברה? בסך הכל שיהיו 25 שעות ביממה, לא בקשה
מוגזמת.
אני גיליתי את הדרך להגשים את זה.
באמת שזה לא מסובך, באמת שלא! לכן החלטתי לשלוח מכתב לשלוש
המעצמות הגדולות עם הרעיון שלי. שלחתי לארה"ב, רוסיה
ובריטניה.
בקשתי היתה שיאחדו כוחות ויוציאו לפועל את הרעיון, שהוא כזה:
אם נשגר שלושה טילים משלושה מקומות בעולם, בצורת משולש, שיגור
ישיר לירח, ההדף יכול להוציא את כדור הארץ ממסלולו, וההדף של
הפיצוץ מהירח ידחוף את כדור הארץ עוד קצת אחורה מהשמש, תתארך
היממה ל25 שעות.
הם היו המומים! איך אף אחד לא חשב על זה קודם?! מיד הופיעו
כתבות ענק בכל עיתוני העולם. ראיינו אותי לטלוויזיה ותרגמו את
הראיון לכל השפות. כבר אז צברתי מספיק כסף בשביל לחיות עשר
פעמים בלי לדאוג.
היה בלאגן תקשורתי ענק בכל העולם.
אנשים לא אהבו את הרעיון של לוותר על הירח, והתחילו הפגנות
ענק.
הוחלט לקיים משאל עולמי בסוגיה.
התחילו עמותות של בעד ונגד, דברים כמו "הירח עולמנו", או "שעה
יותר-צרות פחות"
אחרי כמה חודשים של הכנות ותעמולה, התקיים המשאל. הסקרים ניבאו
על מאבק צמוד ברוב המדינות, אבל הרעיון אמור היה לצאת לפועל.
וכך היה. אמנם, ברוב דחוק ביותר, אבל רעיוני התקבל.
מדעני כל העולם התאחדו כדי ליצור טילי-על, שיהיה להם מספיק כוח
בשביל להדוף פלנטה.





אחרי כחצי שנה של הכנות, מלוות בהפגנות והפרעות סדר, השיגור
היה מוכן. הייתי אורח הכבוד. עמדתי בשורה אחת עם המלוכה
הבריטית ועם הנשיא האמריקאי. צמרת השלטון של כל מדינות העולם
התאחדה לרגע אחד, קסום ומיוחד. הרגע שלי. סדאם חוסיין והנסיך
צ'ארלס עמדו זה לצד זה. גורג' בוש ופידל קסטרו הסתכלו יחד אל
כן השיגור בציפייה.
מאות אלפי צופים במקום, ועוד מיליארדים בטלוויזיה.
סופסוף הרעיון הגאוני שלי יוצא לפועל.
שקט מופתי. אף אחד לא פוצה פה, כולם מחכים להגשמת חלום. הכל
עמד להשתנות. אפילו חברות האלקטרוניקה התחילו לייצר שעונים לפי
25 שעות.
רמקול ענק שהוצב במקום התחיל בספירה לאחור. 10, 9...
אני לא יודע מה עבר במחשבות האנשים, אני יודע שאני פשוט
חיכיתי. הייתי נרגש ונרעש, לא יודע מה מצפה לי.
5,4...
נו, זה יקרה כבר...
הטיל שמולי מתחיל לעלות, אש ועשן מוסיפים התרגשות למעמד, והטיל
באוויר.
אחרי כמה שעות, הכל השתנה. יש לנו 25 שעות ביממה!!!





כל אחד ניצל את המצב לטובתו.
תלמידים ישנו יותר, היציאות נמשכו יותר ואנשים עבדו יותר.
הכלכלה העולמית התחילה לצאת מהמיתון הקשה.
כולם היו מרוצים.
עברה שנה, ואנשים לא התרגלו למצב של 25 שעות.
אבל, לאט לאט, אנשים חזרו לחיות במצב של 24 שעות. וחלקם הרגישו
שהשעה הנוספת מיותרת. כבר לא ידעו מה לעשות איתה, והצטערו
שויתרו על הירח.
אבל המצב בלתי הפיך. כדור הארץ נכנס למסלול שונה סביב השמש,
ולא היה ירח שאפשר לפוצץ כדי לחזור.
הריקנות של האנשים הפכה להיות אובססיבית. כל היום חשבו מה
לעשות בשעה ה-25, ולא ידעו. פסיכולוגים בכל רחבי העולם עבדו
שעות נוספות כדי להתמודד עם המוני המטופלים. הפכתי להיות
מבוקש. אנשים כעסו עלי על שהבאתי אותם למצב הזה. הם שכחו שהם
אלה שהחליטו על המהפך.





עכשיו אני במחבוא, מסתתר מפני ההמון. אני יודע שבסך הכל עשיתי
את הדבר הנכון. עוד מאה שנה כבר כמעט לא יהיו אנשים שיזכרו איך
זה לחיות עשרים וארבע שעות ביממה. הריקנות תתחלף ברצון לעשרים
ושש שעות. אבל אני לא אחיה אז, סביר להניח שאני אתפס עד אז,
ואם לא, אמות מזקנה או משינת יתר. אחרי הכל, אני ישן כמעט 25
שעות ביממה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמרתי לו: "אתה
אל תשלוט בחיים
שלי! אני אוהב
אותה ואני אצא
עם איזה שדונית
שבא לי! למה מה
אתה, אלוהים?!"

- מלאך מסכם את
גיל ההתבגרות


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/5/03 4:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דור כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה