יש לו אף קטן וסולד
ופנים עדינות ורכות
ועיניים חודרות ועמוקות
ומילים חזקות כדורבנות

הקוסם- כך קראו לו כולם
יושב וטווה מילים
כותב אותיות לשירים
שאנשים יזכרו וישנו קצת ת'עולם.

יש לו פנים נוקשות
ומבע עיניים חזק ואדיש
וצלקות שהשמש חרטה על גבו
וכישרון מיוחד שניתן רק לו.

הקוסם- כך קראו לו כולם
יושב וטווה מילים
כותב אותיות לשירים
שאנשים יזכרו וישנו קצת ת'עולם.

הוא עומד ומביט על כל תבל,
ממקום מושבו-בית נביא הולל
מפנה עיניו לכיוון מזרח
וצוהר קטן של עצב בליבו נפתח.

הקוסם- כך קראו לו כולם
יושב וטווה מילים
כותב אותיות לשירים
שאנשים יזכרו וישנו קצת ת'עולם.

איש ללא גיל מביט במראה
מסיט את ראשו לספר ישן,
שמעלה אבק בעליית גג נטושה,
מזכרת קטנה מחלומות אישיים שלו ממזמן.

זקן אפור-שיער נאנח בקול,
על מר טעמם של ימי חייו
על הגשמות שהיו לו שנעצרו בסף
ועל תהילתו שנישאה בפני רבים ששמו לא יסף.

הקוסם- כך קראו לו כולם
יושב וטווה מילים
כותב אותיות לשירים
שאנשים יזכרו וישנו קצת ת'עולם.

הקוסם הזקן כבר עייף מן העומסה
הוא מזיז את כתפיו אחורה,בהכחשה.
איננו זוכר כי היה דמות עם תיקוות
אומר כך האיש שפוצץ אלפי בלוני חלומות.

הקוסם- כך קראו לו כולם
ישב וטווה מילים,
כתב אותיות לשירים
שאנשים זכרו אבל לא עשו כלום אף פעם.

על ערש דווי,כמו חיה גוססת,
מבקש הקוסם את נפשו ללכת.
את חייו שניתנו לו כמתנה הוא דוחה,
כי את הטעם לחיות אין הוא מוצא.