אש אוחזת בעיירה
בבני הדור
כשיטפון מכלה כל
ואני צף בשגרת חיי
כנופש על ים המלח
בטן גב על
שפתות הדמע והחול.
הם זועקים לאל
ממחבואם אחד אחד
שמע ישראל (ה' אלוהינו, ה' אחד)
צועקים כאיש אחד
אך לחישת הלהבות
מתגברת בקלות על צרחת אדם.
ואני במשך דקה אחת בשנה
עומד דום, שותק
שוכח
זוכר
ונכלם
תפילת יזכור
חרישית
מתגברת בקלות
על ההמון
המעט
הנותר, הזוכר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.