[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אם את חושבת שאת יכולה ללכת,
אל תחשבי שאעמוד בכאב,
ואולי יעבור עוד יום,
אך מבטך יהיה כמו חלום,
ליבי ישבר לרסיסים,
ודמעותיו יחליקו בתוכי- מבפנים.

זמנים שהיו וכבר הלכו,
אני נזכר בנשיקה,
איך נמוגתי בתוך עינייך,
איך נגעתי בפנייך,
ליטפת את נשמתי במגע של קסם,
השארת בי רצון של רגש.

ועכשיו את כבר לא עונה,
לא נזכרת בסליחה,
לא חושבת על עוד אהבה,
חבויה בתוך תקופה.

הפרח שלך נתתי- נבל בזיכרוני,
ואת השיר שלך כתבתי- שמרתי בבקבוק,
כל מה שנתת לי וכל מה שלקחתי-
נלקח מתוך חלום,
מתוך רצון,
בנשימה אחת,
בשאיפה כואבת,
באהבה נכזבת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הכניסו לי לחדר
אחד, רק בן
שמונים ושש וכבר
בכסא גלגלים.
אני חיכיתי עד
שמונים ותשע
לפני שהעזתי.
לנוער היום אין
בושה.


זקן הבמה החדשה


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/5/03 1:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארגורן אנטור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה