פעם, ילד
קטן, שאימא
ואבא שלו היו
כל
הזמן עסוקים, בכל
מיני דברים, הרגיש
פת אום עצוב ובו דד.
הוא יצא מהבית שלו
לרחוב, וחשב
לעצמו כמה
שהוא היה
רוצה שמישהו
יאהב אותו,
ולא משנה
מי זה יהיה.
פגש הילד
חתול קטן,
שאל אותו
הילד:
חתולי, אתה אוהב
אותי? מיאו, ענה לו
החתול, כן, אני אותך אוהב,
וליטף אותו בזנב, ואם
תתן לי
חלב, אותך
יותר אוהב.
ראה הילד
ציפור עפה
בשמיים שאל
אותה: ציפציפ, את
אוהבת אותי? כן
צייצה, ואם
תבנה לי
קן,
אוהב אותך, כן, כן.
פגש הילד פרח
נהדר פורח
לו בדיוק
באמצע
הכיכר, שאל גם
אותו הילד: פרח אותי
אתה אוהב?
ענה לו
אז
הפרח:
כן,
אני
חושב,
ואם תזוז
ולא תסתיר
לי את השמש
אוהב
אותך
ילדי.
ואז,
השמש שקעה,
הירח עלה,
הילד
חזר הביתה
וגם אימא שלו וגם ואבא שלו אותו נישקו,
והילד שאל אותם
אתם אוהבים
אותי? והם ענו
לו - כן, מאד.
והילד שאל:
למה? והם
ענו: כי
אתה הבן
שלנו, ונתנו
לו חיבוק.
אז תאהבו
את היקרים לכם, סתם כך,
תנו חיבוק ונשיקה, בלי שום
סיבה מיוחדת, פשוט,
מאהבה. |
