(פאב שכונתי קטן. הברמן עומד ונשען עם המרפקים קדימה. חוץ ממנו
יש רק אישה אחת. היא יושבת על כיסא גבוה לידו, בלאדי מרי כמעט
גמור מונח על הבר ומאפרה עם שלוש סיגריות מעושנות ועוד אחת חצי
מעושנת, כולן עם אודם מסביב. האורות עמומים).

ברמן: "אז מה?"
אישה: "אל תתחיל עם זה עכשיו. אין לי זין לזיוני שכל האלה. כל
הגברים אותו דבר. רק סקס יש להם בראש. שלא תעז להוציא מהפה שלך
אפילו מילה אחת שתישמע כמו התחלה של משפט פתיחה צולע, אתה
שומע"?
ברמן: "איך אפשר לא לשמוע? את צועקת לי ישר לתוך הפרצוף.
התכוונתי לשאול אם תשתי עוד בלאדי מרי".
אישה: "אה, כן, למה לא?", (מרימה את הכוס, בוחנת אותה מכל
הכיוונים ומהרהרת. בתום ההרהורים היא לוקחת את הסיגריה מהמאפרה
ומעשנת), "כבר נגמר? ואני חשבתי שאני שותה לאט". (הברמן מגיש
לה כוס חדשה ושולח את ידו לקחת את הישנה אך האישה לא מרפה. הוא
תופס בעדינות את ידה השנייה ומנער אותה קלות. הסיגריה נשמטת
מידה והיא מניחה את הכוס על הבר).
אישה: "אז במה אתה עוסק"?
ברמן: "אני ברמן".
אישה: "מקצוע נחמד".
ברמן: "יש לי הזדמנות לדבר הרבה עם אנשים. אני אוהב את זה".
אישה: "נשמע מעניין". (היא תוקעת בו מין מבט משונה. הוא לא
יודע איך לפרש את המבט הזה).
ברמן: "אני חושב שכדאי שתלכי הביתה. במילא רציתי לסגור פה כבר
לפני חצי שעה".
אישה: "זה בסדר. גם ככה לא נשאר לי כסף לעוד משקה".
ברמן (מודאג): "באת עם רכב"?
אישה: "לא. הבית שלי חצי בלוק מפה".
ברמן: "יופי. לא הייתי רוצה לראות אותך נוהגת במצב כזה".
אישה: "ומזדיינת"?
ברמן: "סליחה"?
אישה: "היית רוצה לראות אותי מזדיינת במצב כזה"?
(הברמן בשוק, לא יודע מה להגיד, מנגב כמה כוסות)
אישה: "אני יודעת שהיית מת לראות אותי מזדיינת במצב כזה".
ברמן (סופסוף מבין שיש לו סיכוי לתפוס זיון היום): "את צודקת.
הייתי מת לראות אותך מזדיינת במצב כזה".
אישה: "אתה רואה? כל הגברים אותו דבר".