[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







תמי אלף
/
אחטידל ואינמנקט

(יום גשום)

ברררררררר , ברררררררר   "איזה קור , שרגא תיכנס למכונית כבר!"
שאגתי עליו.
"לא רוצה,תעזבי אותי כבר,את לא האימא האמיתית שלי".
יצאתי מהמכונית,שיא הקור,והילד הדפוק הזה עומד ליד הגשר ומשחק
עם טיפות הגשם. " שרגא חמוד" ניסיתי להיות נחמדה "אולי אתה
ואני ניכנס לאוטו וניסע לקנות בורגר ראנצ' ?  מה אתה אומר?"
דופקת לו חיוך מאולץ לחלוטין.
"עם כל התוספות וכל הצעצועים?" דופק לי חיוך ממזרי הממזר
המכוער.
"כןןןןןןןן, רק תיכנס לאוטו וניסע."  נכנס, ממש תודה לו.
הגענו לבורגר ראנצ' , הזמנתי לו כמעט הכל ליצור הגועלי הזה.
הוא אכל כמו דינוזאור בוגר, וכמובן שהוא חייב לשירותים אחרי
בליסה כזו! חזרנו לאוטו.
"למה את אף פעם לא מחבקת אותי?" שואל אותי ובאותו זמן מחטט
באף, גועלי אחד.
"למה?" מאיפה הם משריצים את השאלות האלו... "אני לא יודעת, טוב
שרגא מספיק שאלות , לך לישון יש לנו דרך ארוכה." הוא השכיב את
הכיסא אחורה ועצם עיניים. אני הדלקתי רדיו.

(לילה גשום)

"היי, איפה אנחנו? אני צריך פיפי!" עצרתי ישר בשוליים כי אני
מכירה את הדוחה הזה, הוא ישתין לי על הכיסא.
"נו , תצא כבר!". פתחתי לו את החגורה ואת הדלת, מה עוד אני
צריכה לעשות?  להחזיק לו את הזין?!
"אבל קר בחוץ...." דחפתי אותו עם הרגל החוצה, נודניק כזה.
"ואל תשכח לנקות!"  הושטתי לו נייר טואלט ורוד עם שלוש שכבות.
הסתכלתי לכביש הסואן וחשבתי לעצמי שיש ממש הרבה מכוניות בעולם,
ומה שלום החור באוזון, ואם דובי הפנדה שראיתי אתמול בערוץ הטבע
בסדר עכשיו?
הדלת נסגרת והוא מתיישב ועושה לי פרצוף. מנייאק !
"נו, אז איך אמרת קוראים לחברה שלך?" ניסיתי לפתח שיחה בעל
כורחי.
תוקע לי גרעפס מסריח עם ריח של בשר ובצל וקטשופ, אוחחח איך אני
מחזיקה את היד שלי , שלא תיצמד לו לפרצוף השמן שלו!!

(לפנות בוקר גשום)

אני כבר לא מחזיקה את העיניים פתוחות, והקקה הקטן עדיין לא
מדבר איתי.
" טוב , תשמע אנחנו עוד מעט מגיעים אז תתנהג יפה , שמעת?"
מפהקת...
"אני..." פולט יבבה . "אני לא רוצה לשם...." מתחיל לבכות.
למה זה מגיע לי אני שואלת את ההגה, למה?  " אל תבכה שמנצ'יק.."
מניחה יד על הכתף שלו. "יהיה בסדר,אני מבטיחה." כן, בטח. המסכן
לא יודע מה מצפה לו.
"מבטיחה?" שולח לי מבט של גור כלבלבים, אבל אני כבר חסינת מבטי
גורים שכאלה.
"נשבעת בחיי, שיהיה בסדר!" עושה לו שבועת צופים צולעת
לחלוטין.

(עברה חצי שעה , הגענו לבית מטבחיים)

ברררררר, ברררררררר איזה קור " שרגא תצא כבר מהאוטו" שאגתי
עליו.
הוא יצא הגוש האנושי הזה. "מה זה המקום הזה?" עוד שאלות, כמה
שאלות יש לילדים האלה!!!
"אל תחשוב יותר מידי שרגא, יכאב לך הראש בסוף, בוא תביא לי יד"
שלחתי לו יד קפואה עם חיוך מזויף על הפנים.
"איכככס, מסריח פה! בואי נלך מפה" מתחיל לגרור אותי מהדלת
כניסה ויש לו כוח לדינוזאור הקטן. " שרגא ! דיי! תירגע חמוד ,
יש מטרה לזה שאתה פה" הוא נראה מסוקרן קצת. "בוא אין לנו הרבה
זמן, עוד מעט יהיה בוקר".
הלכנו בתוך מסדרונות צבועים דם חיות מתות , הסירחון גלש מכל
חריץ אפשרי, לא יכולתי לנשום וגם הוא נחנק לי כל שניה. התחלתי
לחשוב למה תיכננתי את זה בכלל,זה שווה את זה?
הוא התעלף לי , איך אני מרימה כזה דבר? קראתי בקול "אחטידל"
חיכיתי שניה ושמעתי קול בחזרה " "אינמנקט"  ידעתי שהוא פה!
שמעתי אותו קרב אלי. הרגשתי חום בכל הגוף והסירחון התנדף. הוא
לא ידע לדבר הוא שידר אלי "זה מה שהבאת? יפה הפעם התעלית על
עצמך!" הרגשתי שהוא מחייך אלי. " אני רוצה שתדע שהוא סחורה
טובה ומשובחת, הוא יחזיק לך כמה שנים אפילו..." הוא קטע אותי
בשידור "אינמנקט, את יודעת שאני אוהב אותך, אבל אל תקבעי
עובדות!" הרגשתי איך הקור משתלט שוב והסירחון יותר חריף ממקודם
"אחטידל! רק שתדע שאף אחד לא התיחס אלי ככה!" תפסנו עמדות קרב.
הוא התחיל לנוע סביבי אני נעמדתי איתנה על מקומי! עוקבת אחריו
והוא מסתחרר במהירות עצומה, אני שולפת מאחורי גבי חץ עם ראש
מוזהב, הוא שולח חיצים עם ראשים מוכספים אלי במהירות עצומה,
הכאב אפסי לעומת הכבוד שאבד , אני שולחת את החץ בצרחת ניצחון
כמעט ונתלשת לי היד מעוצמת הזריקה שלי. אני שומעת את החץ חודר
דרכו ומפלח את גופו הלא אנושי במין קול שבירת עץ יבש
שוווווויייששש ... אני מפסיקה לנשום לדקה ומחכה לתגובה
ממנו.....
הוא שכוב שם כאילו מת... לא מורידה את עיני ממנו , התחלתי לחוש
עיקצוצים מוזרים בכל גופי והבנתי שגזרתי על עצמי מוות ברגע
שפילחתי את גופו השברירי! "בן  זוננננההההה" צרחתי בעודי
מתפוררת ונעלמת והרגשתי
את צחוק הגורל על פני, צחוק מתגלגל, כמעט פסיכוטי של ילד שמן
בלי אמא או אבא......

הא הא האאא האאאאאא האאאאאאאאאא האאאאאאאאאאאא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין סוסים
שמדברים עברית.
זה עובד גם
הפוך, אין
עיוורים שמדברים
סוסית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/5/01 8:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תמי אלף

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה