תכלת סטאר / פנים עצובות |
כשיכולנו לרוץ ערומים אל המים
כשניהלנו מלחמות אהבה
כשתשוקה ורגש חרטו בנו חיים
רוצה את השקט שלך
נראה שכל כך טוב לך בפנים
רוצה ללגום ממך
מילים שאתה מפחד לומר
ולינוק משפתיך חיוך
שיהיה לי לבקרים
כואבת בי עזיבתך
שמוטטה גופי אל הקרקע
שהשליכה תקוותיי לאש
ותקפה אותי ללא התרעה
מנוחתי מפצירה בי
להלחם על קיומך
אך שוב משתתקת
מול פנים עצובות
במראה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|