החיים פשוטים עכשיו כשגיליתי מה לעשות....
לכתוב סיפור קצר...
לפרסם אותו בבמה החדשה...
ולהתפרסם...
כן, כמו שאיתי סיפר לי....
שאחרי כמה זמן התחלו לבוא אליו כוסיות באי-סי-קיו...
"מעריצות" עלק...
מתאים לי דווקא...
איזו כוסית שתרצה חתימה...
ודקה לפני שהיא גומרת תרצה שאני אצוטט כמה מהספורים המפורסמים
שלי...
עם חזה ענקי כזה...אך יא ראבאק!
"משוררת" עלק...
"נפש האמן הפגועה", כן בטח...
כוס צר, זה כל מה שאכפת לי ממנו...
קטן כזה, ורצוי שמחובר לאחת עם פנים חמודות. אבל האמת? לא כזה
עקרוני לי...
ביננו, לא מזיינים פנים, נכון?....
כמו שהן לא יזיינו "סופר" כמוני...
בסוף הן עדיין ילכו אל הערס ה"שחום גבוהה ושרירי" הקרוב...
ואני...
קטן...
לבן...
חלש...
ממשיך להשאר לבד...

החיים פשוטים עכשיו כשגיליתי מה לעשות.